> ## Content Index
> Fetch the complete content index at: https://www.bexus.info/llms.txt
> Use this file to discover other available public pages before exploring further.

# IISS: "מלחמת איראן דוחקת את המודלים הדיפלומטיים, הביטחוניים והכלכליים של מדינות המפרץ אל קצה גבול היכולת"… הדוח האסטרטגי "The Gulf at War" נחשף ביום פתיחת דיאלוג מנאמה
- URL: https://www.bexus.info/20261030-news-413-he/
- Published: 2026-10-30T21:00:00.000Z
- Updated: 2026-11-08T02:12:17.000Z
- Description: IISS (המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים בבריטניה) פרסם ב-30 באוקטובר (שעון מקומי), ביום פתיחת דיאלוג מנאמה 2026 של ה-IISS (30 באוקטובר–1 בנובמבר) הנערך במנאמה שבבחריין, את הדוח האסטרטגי "The Gulf at War: Geopolitical, Defence and Geo-economic Dimensions" (המפרץ במלחמה: ממדים גיאו-פוליטיים, ביטחוניים
- Author: Alfred Kim
- Tags: hebrew, IR

מנאמה, בחריין

המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים (IISS) פרסם ב-30 באוקטובר (שעון מקומי), יום הפתיחה של "דיאלוג מנאמה 2026" של ה-IISS (30 באוקטובר–1 בנובמבר) הנערך במנאמה שבבחריין, את הדוח האסטרטגי "The Gulf at War: Geopolitical, Defence and Geo-economic Dimensions" (המפרץ במלחמה: ממדים גיאופוליטיים, ביטחוניים וגיאו-כלכליים).

הדוח, המורכב מ-11 פרקים ומסקנות, עוסק בהשפעות מלחמת ארצות הברית–ישראל נגד איראן בשנת 2026 על מדיניות החוץ, הביטחון והכלכלה של שש מדינות המפרץ: בחריין, כווית, עומאן, קטר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות (UAE). בהקדמה ציין IISS כי "הטענה המרכזית של דוח זה היא שהמלחמה באיראן איתגרה את ההנחות הללו ודחקה את המודלים של מדינות המפרץ בתחומי הדיפלומטיה, הביטחון והכלכלה אל קצה גבול היכולת שלהם".

באותו יום פרסם IISS בחשבון ה-X הרשמי שלו את תמונת כריכת הדוח וציין כי "במהלך שני העשורים האחרונים, שורת משברים רצופים חיזקה את החשיבות העולמית של מדינות המפרץ", והוסיף כי "הדוח האסטרטגי העדכני ביותר של IISS בוחן את ההשלכות הרב-ממדיות של מלחמת ארצות הברית–ישראל נגד איראן בשנת 2026 על מדיניות החוץ ועל סדרי העדיפויות הביטחוניים והכלכליים של מדינות המפרץ".

> Over the past two decades, successive crises have reinforced the global significance of the Gulf states.   
>  
> The latest IISS Strategic Dossier examines the multifaceted implications of the 2026 United States–Israel war with Iran for the foreign policies and defence and economic… [pic.twitter.com/nYvSbrZqMj](https://t.co/nYvSbrZqMj?ref=bexus.info)
> 
> — IISS News (@IISS\_org) [2026년 10월 30일](https://x.com/IISS%5Forg/status/2116153658349883541?ref%5Fsrc=twsrc%5Etfw&ref=bexus.info)

## "הנחת ערבויות הביטחון האמריקאיות התערערה"… אבחון של 'מפרץ פוסט-אמריקאי'

מבוא הדוח ציין כי מאז תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 בנו מדינות המפרץ את מערכי ההגנה והביטחון שלהן על בסיס הנחת היסוד של ערבויות ביטחוניות אמריקאיות מהימנות ונוכחות צבאית קדמית של כוחות ארצות הברית בשטחן, וראו בעצמן גופים שהם "גדולים מכדי ליפול" (too big to fail) בשל משקלן בביטחון האנרגיה העולמי ובהשקעות הבינלאומיות. ב-IISS ציינו כי מלחמה זו ערערה הנחות אלו, ו"מעל לכל, פגעה בביטחון העצמי שהקרינו מדינות המפרץ לחברותיהן פנימה ולקהילה הבינלאומית".

בהקדמה חזה IISS כי "לאחר המלחמה, ייתכן שארצות הברית לא תשמור על נוכחות צבאית קדמית כה נרחבת במפרץ, בהתחשב בפגיעותה למתקפה איראנית", וציין כי ישנה סבירות גבוהה יותר שארצות הברית תבסס במקום זאת מאחז גדול יותר במזרח הים התיכון.

פרק 3, העוסק ב"התהוותו של מפרץ פוסט-אמריקאי", הגדיר את המלחמה כנקודת מפנה ביחסי המפרץ–ארצות הברית המשתווה למלחמת המפרץ ב-1991\. הדוח ציין כי בעוד ששחרור כווית בהובלת ארצות הברית ביסס את המבנה הביטחוני של המפרץ סביב ארצות הברית, הרי שהמלחמה עם איראן צפויה להסיג מבנה זה לאחור.

הדוח ציין כי מדיניות הביטחון של מדינות המפרץ עוברת להסתמכות עצמית ולבניית בריתות אזוריות, והביא כדוגמה את "הסכם ההגנה המשותף של מכה" בין פקיסטן, ערב הסעודית וטורקיה, וכן את הידוק היחסים הביטחוניים בין איחוד האמירויות לישראל. עם זאת, הדוח הוסיף כי מהלכים אלה לא תורגמו לחיזוק ההגנה הקולקטיבית ברמת מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC).

## הישגי ההגנה האווירית ומגבלותיה…"התמודדות עם מתקפות המוניות זולות היא המשימה העליונה"

במגזר הצבאי הצביע הדוח על נקודות התורפה של מדינות המפרץ, בהן תלות מופרזת במערכות הגנה אווירית והגנה מפני טילים ובחימושים מתוצרת ארצות הברית, כישלון בשילוב מערכי ההגנה האזוריים, מחסור ביכולות שוליית מוקשים (פינוי מוקשים ימיים), אמצעי תגמול מוגבלים, וסוגיית יחס עלות-תועלת בשימוש במערכות יירוט יקרות מול כלי טיס בלתי מאוישים (UAV) וטילים זולים.

פרק 5 ציין כי מניתוח של IISS לנתונים שפורסמו עד 6 במרץ, השבוע הראשון למלחמה, עולה כי איחוד האמירויות יירטה כ-93% מהחימושים ששוגרו לעברה וקטר יירטה 89%, בעוד ששיעור היירוט הכולל של בחריין עמד על 76%. הדוח תיעד כי עד להפסקת האש ב-8 באפריל שוגרו לעבר איחוד האמירויות יותר מ-3,000 טילים בליסטיים וכטב"מים מתאבדים (OWA), ומחצית מכלל אמצעי הלחימה ששיגרה איראן נגד מדינות המפרץ כוונו לאיחוד האמירויות.

הדוח כלל גם התייחסות לקוריאה הדרומית. צוין כי קוריאה הדרומית סיפקה לאיחוד האמירויות טילי יירוט מדגם Cheongung-II‏ (KM-SAM Block II), אשר לפי דיווחים רשמו שיעור יירוט של 96%. עוד הוערך כי מאחר שקוריאה הדרומית ייצאה את KM-SAM Block II לאיחוד האמירויות בשנת 2022 וערב הסעודית חתמה על חוזה לרכישתו בשנת 2024, ביצועיו המבצעיים הטובים של המערך באיחוד האמירויות עשויים לסייע בהשגת רוכשים עבור ה-L-SAM Block I, המתוכנן להיכנס לשירות מבצעי ב-2027\. הדוח הוסיף והעריך כי למעט קוריאה הדרומית, מדינות אסיה התלויות במידה רבה באנרגיה מהמפרץ היו פסיביות בהרבה בכל הנוגע להגנת מדינות המפרץ.

לפי פרק 5 בדוח, מדינות המפרץ התמודדו עם 4,670 כטב"מים מתאבדים ויותר מ-1,400 טילים בליסטיים, על פי נתונים משוקללים מהודעות משרדי הביטחון והממשלות של המדינות וכן מדיווחי תקשורת, בעוד השימוש בטילי שיוט לתקיפת מטרות קרקע (LACM) היה מצומצם יחסית. הדוח ציין כי במקרה של קטר, שיעור יירוט הטילים עמד על 97% ושיעור יירוט הכטב"מים על 72%, בעוד שבחריין רשמה 86% לטילים ו-71% לכטב"מים. הדוח תיעד גם כי קטר יירטה והפילה שני מטוסי תקיפה איראניים מדגם סוחוי Su-24 Fencer D. ב-IISS נכתב כי "שיעור היירוט הכולל של מדינות המפרץ, ארצות הברית ובעלות ברית אחרות נותר ברמה גבוהה מאוד לאורך כל המלחמה".

הדוח ציין כי עמוד השדרה של מערך ההגנה האווירית של בחריין היה דגם ה-Patriot PAC-3 המשודרג, שתוגבר בפריסות פטריוט אמריקאיות נוספות, בעוד מטוסי F-16 משודרגים של בחריין ביצעו סיורי אוויר קרביים כדי להגביר את צפיפות המעקב מעל האי. מדינות המפרץ הגיבו באמצעות מערכי הגנה אווירית ברמה לאומית ולא ברמה אזורית תחת תיאום עורפי עם ארצות הברית, בעוד פיקוד מרכז של ארצות הברית (CENTCOM) ניהל את הפעולות ההתקפיות מטמפה שבפלורידה ומבסיס חיל האוויר שו (Shaw) שבדרום קרוליינה, לפי הדוח.

הדוח פירט גם את הסיוע הצבאי ממדינות שותפות. לפיו, ישראל פרסה באיחוד האמירויות סוללת כיפת ברזל אחת, את מערכת יירוט הלייזר מגן אור (Iron Beam) ועשרות אנשי צוות, סיפקה מערכות מעקב Spectro לאיתור רחפנים וכטב"מים, והעבירה לאיחוד האמירויות מודיעין בזמן אמת על שיגורי טילים מאיראן. גורמים רשמיים בארצות הברית מסרו כי העבירו מיירטי פטריוט מאירופה ומהאזור ההינדו-פסיפי למזרח התיכון, ושלחו 10,000 מיירטים נגד כטב"מים מדגם Merops לאזור המפרץ כדי לחזק את הגנת הכוחות האמריקאיים מפני כטב"מים איראניים, כך לפי הדוח. עוד נרשם כי צרפת שלחה שישה מטוסי קרב נוספים מדגם רפאל לאיחוד האמירויות, בריטניה שלחה ארבעה מטוסי טייפון נוספים לקטר, ופקיסטן שלחה 8,000 חיילים לצד מטוסי קרב מדגם JF-17 וטילי הגנה אווירית ארוכי טווח מדגם HQ-9 לבסיס חיל האוויר המלך עבד אל-עזיז בערב הסעודית.

ב-31 באוקטובר ציטט IISS מתוך הדוח בחשבון ה-X הרשמי שלו, וציין כי "התמודדות עם מתקפות המוניות זולות (cheap mass) הפכה לדרישה העליונה עבור אנשי ההגנה האווירית במפרץ", ופרסם לצד זאת טבלה המרכזת את אמצעי התקיפה ארוכי הטווח המשוגרים מהקרקע שבידי מדינות המפרץ, לרבות משגרי רקטות רב-קניים מתוצרת קוריאה הדרומית מדגם K239 Chunmoo המופעלים בידי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.

> Countering cheap mass has become the primary requirement for Gulf air defenders. Systems that can counter uncrewed aerial vehicles with sufficient magazine depth and at sustainable price points are available. However, sensor integration to find and fix the targets, as well as the… [pic.twitter.com/SGgiPB9Y92](https://t.co/SGgiPB9Y92?ref=bexus.info)
> 
> — IISS News (@IISS\_org) [2026년 10월 31일](https://x.com/IISS%5Forg/status/2116553323339710749?ref%5Fsrc=twsrc%5Etfw&ref=bexus.info)

## "המאבק על השליטה במצר הורמוז הוא לב השלב שלאחר הפסקת האש"

פרק המסקנות בדוח קבע כי "המאבק על השליטה במצר הורמוז היה המאפיין המכריע של השלב שלאחר הפסקת האש במלחמה עם איראן". ב-IISS ציינו כי ארצות הברית פגעה במערכי המעקב החופיים של איראן, בנכסיה הימיים ובמשגרי הטילים שלה ובכך החלישה את יכולתה לשבש את השיט, בעוד שמדינות המפרץ הגדילו את הובלת הנפט הגולמי והתזקיקים בחסות ההגנה האמריקאית באמצעות שיט לילי, השבתת משדרי מיקום כלי שיט (AIS) והעברות מטענים מאונייה לאונייה בים במפרץ עומאן.

הדוח העריך כי אחיזת החנק של איראן במצר נחלשה, וציין כי נכון לאמצע ספטמבר 2026, הערכות שונות אמדו את היקף התנועה דרך המצר בממוצע של 5 עד 10 מיליון חביות ביום.

באשר לסיכוני הסלמה, הדוח הזהיר כי "מבצע מנודה כלכלי" (Operation Economic Outcast) של ארצות הברית – הכולל סנקציות שניוניות נגד שותפי סחר ופיננסים של איראן – לצד הטלת הסגר על נמלי איראן, עלולים להוביל לפעולה צבאית בעצימות גבוהה במקרה שבו המשטר האיראני ייקלע ללחץ פנימי חמור. כמו כן תועד כי מתקפות באמצע ספטמבר השביתו את פעילות צינור הנפט מזרח-מערב של ערב הסעודית, מה שהקפיץ את מחירי הנפט מעל ל-100 דולר לחבית.

## הזעזוע הכלכלי: "הגיאוגרפיה חרצה גורלות"… פגיעה באמינות ספקיות האנרגיה

פרק 8, העוסק בהשפעות הכלכליות, ציין כי לפני המלחמה עברו במצר הורמוז כחמישית מצריכת הנפט העולמית ומסחר הגז הטבעי הנוזלי (LNG), וכי המצר היווה נקודת מפתח קריטית לביטחון התזונתי שדרכה שונעו עד 30% מהדשנים הנסחרים בעולם. הדוח תיעד כי המדינות החברות בסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) החליטו ב-11 במרץ על שחרור חסר תקדים של 400 מיליון חביות ממאגרי החירום, בעוד אובדן האספקה מאזור המפרץ עלה על 13 מיליון חביות ביום. עוד הוזכר כי באפריל הוריד הבנק העולמי את תחזית הצמיחה לשנת 2026 עבור שש מדינות המפרץ מ-4.4% ל-1.3%.

הדוח ניתח כי "ההשפעות הכלכליות של המלחמה שונות במידה ניכרת בין שש מדינות המפרץ, ונקבעות בעיקר לפי גיאוגרפיה ותשתיות", והסביר כי בעוד שעומאן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – שהתלות שלהן במצר הורמוז היא חלקית בלבד – המשיכו ביצוא פחמימנים ונהנו ממחירי נפט גבוהים, הרי שבחריין, כווית וקטר, התלויות לחלוטין במצר, לא יכלו לעשות זאת.

פרק 11 העוסק ביצוא אנרגיה סיכם כי "המלחמה לא הפכה את האנרגיה מהמפרץ לבת-החלפה, אך המוניטין ההיסטורי שלה כספקית אמינה ניזוק באופן בלתי הפיך". הדוח ציין כי מזכר ההבנות של אסלאמאבאד שנחתם בין ארצות הברית לאיראן ביוני 2026 חשף את הפער שבין נגישות מעבר רשמית לבין ביטחון מסחרי, וכי כעת גיוון נתיבי התחבורה הוא שמכריע את מידת החוסן היחסי.

## הערכת IISS למלחמה באיראן… עמידות מדינות המפרץ "גבוהה יחסית"

בסיכום פרק 2 שבחן את נקודת המבט האיראנית, העריך IISS כי "למרות הצהרות רמות, איראן לא ניצחה במלחמה זו", וציין כי לפי מרבית המדדים האובייקטיביים של ביצועים חברתיים-כלכליים וצבאיים, איראן נמצאה בספטמבר 2026 במצב גרוע בהרבה מזה שבו הייתה בפברואר של אותה שנה או ביוני 2025.

סיכום פרק 1 איבחן כי מדינות המפרץ נלקחו כבנות ערובה לאסטרטגיית ההסלמה האופקית והא-סימטרית של איראן מול יריבות חזקות ממנה, קרי ארצות הברית וישראל. הדוח ציין כי לא המגעים הדיפלומטיים עם איראן, לא הקשרים הכלכליים ולא ערבויות הביטחון האמריקאיות הגנו על מדינות המפרץ מפני מתקפות איראניות, וכי נראה שלמדינות המפרץ כמעט ואין חלופה מלבד פיתוח היכולת להרתיע מפני תוקפנות איראנית ולהתגונן מפניה הן באופן עצמאי והן באופן קולקטיבי.

פרק 10, העוסק בביטחון מזון ומים וברציפות עסקית, העריך כי מדינות המפרץ הפגינו רמת עמידות גבוהה יחסית ושמרו על אספקה רציפה של חשמל, מזון ומים, למעט הפסקות חשמל מוגבלות בכווית ובבחריין. יחד עם זאת, הדוח ציין כי בין ארצות הברית לאיראן לא הושג הסכם מכריע, וכי הפסקת האש השברירית מותירה פתח לאפשרות של חידוש המתקפות נגד מדינות המפרץ. הדוח הצביע על הצורך ברפורמות נרחבות, ובכלל זה ביזור וכפילות (יתירות) של תשתיות קריטיות, הרחבה משמעותית של המאגרים האסטרטגיים ושיפור הייצור המקומי של מזון ומים.

## "אומת הערך המוסף של הדיפלומטיה המפרצית"… המסקנה היא הפגת מתיחות באמצעות דיפלומטיה

מסקנות הדוח אבחנו כי בעוד שגורמים רשמיים במפרץ חששו ממצב של "לא מלחמה ולא שלום" הפוגע באמון המשקיעים והעסקים, הם לא הצליחו לנתב את הסכסוך לעבר פתרון דיפלומטי מכריע. לצד זאת, ב-IISS העריכו כי "המלחמה הוכיחה גם את הערך המוסף של הדיפלומטיה של מדינות המפרץ", כאשר קטר מילאה תפקיד מכריע לצד פקיסטן בגיבוש מזכר ההבנות של אסלאמאבאד, ותפקיד התיווך של עומאן בהסדרי המעבר במצר הורמוז הוכיח את עצמו כחיוני. הדוח ציין כי בחריין, כחברה לא-קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, תמשיך לפעול להעלאת נושא ביטחון המפרץ לסדר יומה של המועצה.

הדוח ציין בנוסף כי בשלביה הראשונים של המלחמה הפגינו מדינות המפרץ בפומבי עמדות מנוגדות ביחס לאופן ההתמודדות עם איראן, כאשר ערב הסעודית וקטר נטו להפגת המתיחות בעוד שאיחוד האמירויות העדיפה פירוק "כולל" של האיום האיראני.

לקראת פרסום הדוח, ב-28 באוקטובר, הציג IISS בחשבון ה-X הרשמי שלו הצצה לתכני פרק יצוא האנרגיה וציין כי "מתקפותיה של איראן על מתקני אנרגיה במפרץ ובמצר הורמוז גרמו לשיבוש חסר תקדים ביצוא האנרגיה מהמפרץ ובשווקי האנרגיה העולמיים".

> Iran’s attacks on Gulf energy facilities and in the Strait of Hormuz have resulted in unprecedented disruption to Gulf energy exports and global energy markets.   
>  
> The upcoming IISS Strategic Dossier examines the multifaceted implications of the 2026 United States–Israel war with… [pic.twitter.com/JM7Pz9cJot](https://t.co/JM7Pz9cJot?ref=bexus.info)
> 
> — IISS News (@IISS\_org) [2026년 10월 28일](https://x.com/IISS%5Forg/status/2115420336074236364?ref%5Fsrc=twsrc%5Etfw&ref=bexus.info)

## מקורות (KST)

- IISS "The Gulf at War: Geopolitical, Defence and Geo-economic Dimensions" (2026.10.30): https://www.iiss.org/publications/strategic-dossiers/the-gulf-at-war-strategic-security-and-geo-economic-dimensions/
- דוח IISS ב-PDF‏ (2026.10.30): https://www.iiss.org/globalassets/media-library---content--migration/files/publications---free-files/strategic-dossier/md-dossier-2026/iiss\_the-gulf-at-war\_30102026.pdf
- IISS "Introduction" (2026.10.30): https://www.iiss.org/publications/strategic-dossiers/the-gulf-at-war-strategic-security-and-geo-economic-dimensions/introduction/
- חשבון X הרשמי של IISS‏ (2026.10.30): https://x.com/IISS\_org/status/2116153658349883541
- חשבון X הרשמי של IISS‏ (2026.10.31): https://x.com/IISS\_org/status/2116553323339710749
- חשבון X הרשמי של IISS‏ (2026.10.28): https://x.com/IISS\_org/status/2115420336074236364