> ## Content Index
> Fetch the complete content index at: https://www.bexus.info/llms.txt
> Use this file to discover other available public pages before exploring further.

# שר החוץ הגרמני וואדפול בטקס הענקת פרס שמעון פרס בברלין: “אין כאן מקום לאנטישמיות ולשנאה גלויה לישראל”
- URL: https://www.bexus.info/20261105-news-490-he/
- Published: 2026-11-09T01:04:14.000Z
- Updated: 2026-11-09T01:04:14.000Z
- Description: שר החוץ הגרמני יוהאן וואדפול אמר בנאום בטקס הענקת פרס שמעון פרס, שנערך ב-5 בנובמבר בעיריית ברלין, כי סרטון ההנצחה שלו ל-7 באוקטובר עורר שנאה רבה עד כדי כך שנאלץ לסגור את התגובות בתוך פחות משעתיים. הוא הכיר בזכותה של ישראל להגנה עצמית, ואמר כי אין חלופה לפתרון שתי המדינות במשא ומתן.
- Author: Alfred Kim
- Tags: hebrew, 중동

המזרח התיכון

שר החוץ הגרמני יוהאן וואדפול אמר ב-5 בחודש (שעון מקומי), בנאום בטקס הענקת פרס שמעון פרס בעיריית ברלין (Rotes Rathaus), כי “לא יכול להיות כאן מקום לאנטישמיות או לשנאה גלויה לישראל”. וואדפול אמר כי לישראל יש זכות להגן על עצמה מפני הטרור של חמאס, וכי לפתרון שתי המדינות במשא ומתן “אין חלופה משכנעת”. משרד החוץ הגרמני פרסם את נוסח הנאום המלא ב-5 בחודש באתר שלו.

## וואדפול חושף את השנאה שהתרגשה על סרטון ההנצחה שלו ל-7 באוקטובר

בנאומו אמר וואדפול כי לפני קצת יותר מחודש פרסם ברשתות החברתיות שלו סרטון המזכיר את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023\. הוא הסביר כי הסרטון נועד להביע סולידריות עם אלה שחמאס לקח באותו יום ב“חטיפת בני ערובה בלתי אנושית”, ולהעביר אמפתיה וגילויי הזדהות למשפחות הקורבנות. הוא אמר כי הסרטון היה שונה מסגנון התקשורת השנון הרגיל של משרד החוץ ברשתות החברתיות.

“הסרטון שלי לא היה ברשת אפילו שעתיים”, אמר וואדפול, והוסיף כי בפרק הזמן הזה נאלץ לסגור את מדור התגובות. בתגובות לא היה שיח, אמר, אלא “רק שנאה”. הוא אמר כי היה מזועזע מכך וכי משהו בארץ השתנה: “השנאה גוברת, והיא נצעקת בגלוי ובחוצפה.”

## האנקדוטה של פרס מ-2007 ומשמעות האחריות

וואדפול שלף סצנה מזיכרונותיו של שמעון פרס, נשיא ישראל לשעבר. כאשר פרס הושבע ב-2007 לנשיא ישראל בגיל 83, שאל אותו צעיר מה משמעות הדבר להמשיך לעבוד בגיל כזה. פרס השיב שמעולם לא שקל דרך אחרת מלבד שירות מולדתו. וואדפול תיאר זאת כתחושת אחריות ל“אנחנו” של הקהילה.

וואדפול אמר כי פרס רצה שצעירים ילכו בדרך זו. הוא גם הביא מימרה נוספת של פרס: עדיף למנהיג להיות שנוי במחלוקת מהסיבות הנכונות מאשר אהוב מהסיבות הלא נכונות.

וואדפול אמר כי בגרמניה מי שמזכיר את האחריות המיוחדת כלפי היהודים וישראל נקרא בקלות “שנוי במחלוקת”. לעומת זאת, כך העריך, עמדות של שנאה המחופשות לביקורת על ישראל או לדחיית הציונות זוכות לתמיכה גוברת.

## גבול הביקורת המותרת וקיומה של ישראל

וואדפול אמר כי ביקורת על ממשלת ישראל מותרת גם בין חברים. הוא התווה גבול: הכחשת עצם קיומה של ישראל אינה מקובלת. הוא אמר כי ביטחונה של ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, הוא יסוד המדיניות הגרמנית.

וואדפול אמר כי הוא מתבייש שצריך להדגיש זאת בברלין ב-2026\. הוא אמר כי יהודים לא צריכים להסתיר את זהותם, ושאל מה אומרת על דמוקרטיה העובדה שאינה מגינה על קהילה דתית ואתנית. הוא אמר כי כשר חוץ, חבר הבונדסטאג ואזרח הוא חש מחויבות לישראל ולחיים היהודיים בגרמניה.

## 7 באוקטובר כנקודת מפנה; איראן, חזבאללה ותימן צוינו כאיומים

וואדפול אמר כי מתקפת הטרור של חמאס היא נקודת מפנה עמוקה. את הפשע הזה אסור לשכוח או לטשטש, אמר. עבור ישראל, אמר, אותו יום פועל גם היום כטראומה. וואדפול אמר כי המשך האיומים על ישראל מתברר מהחדשות, והצביע על הכיוונים “אל איראן, אל חזבאללה, אל תימן”. וואדפול ציין את שלושת המקומות האלה כמקורות איום, אך לא תיאר בנפרד את מדיניותו של כל אחד מהם.

וואדפול אמר כי השבי של אלה שחמאס לקח “נמשך אצל חלקם עד 738 ימים”. הוא אמר כי לישראל יש זכות להגן על עצמה מפני הטרור של חמאס. לאחר מכן אמר כי על ישראל חלה חובה להגן על אזרחים פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית ולכבד את המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הוא אמר גם כי סבלם של אזרחים פלסטינים בעקבות המלחמה הוא אמיתי ואינו מקובל. הוא אמר כי רק אומץ לשלום ולפיוס משני הצדדים יבטיח לאורך זמן את ביטחונה של ישראל.

## העמדה שאין חלופה לפתרון שתי המדינות

וואדפול אמר כי הוא רוצה שישראל תתקיים כמדינה בטוחה שאינה מאוימת עוד, באזור שבו כל האנשים חיים בביטחון ובכבוד. צעירים ישראלים צריכים להיות מסוגלים לחיות, לעבוד ולנסוע במדינות השכנות כדבר מובן מאליו, אמר. הוא אמר כי גרמניה ארגנה את חילופי הנוער הרשמיים הראשונים בין ישראל, בחריין וברלין, וכי נורמליזציה של היחסים וחילופי נוער הם הדרך הנכונה.

וואדפול אמר כי הסכסוך עם הפלסטינים ייפתר רק באמצעות פתרון שתי המדינות במשא ומתן. הוא אמר כי פתרון זה שומר על קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומגן על זכויות העם הפלסטיני. “אינני רואה חלופה משכנעת לפתרון שתי המדינות במשא ומתן”, אמר. הוא הוסיף כי לכן יש לשמר את התנאים הריאליים לפתרון שתי המדינות.

וואדפול הודה כי דרך זו קשה. הוא גם ציין כי נושא זה אינו במרכז משא ומתן הקואליציה המתנהל בישראל. בנאום לא הציג וואדפול בנפרד את עמדות ממשלת ישראל או המפלגות המשתתפות במשא ומתן הקואליציוני.

## פרס שמעון פרס הוא פרס לדיאלוג נוער שמעניק משרד החוץ הגרמני

משרד החוץ הגרמני הסביר בפרסום על הטקס מ-2021 כי הפרס, הקרוי על שמו של שמעון פרס (1923–2016), נשיא ישראל לשעבר, מכבד צעירים המרחיבים ומקיימים את הדיאלוג בין שתי המדינות, יסוד היחסים הגרמניים-ישראליים. המשרד מסר כי הוא מעניק את הפרס יחד עם קרן הפורום הגרמני-ישראלי לעתיד (DIZF) וכי ועדת שופטים עצמאית בוחרת את הזוכים. הפרס מוענק מדי שנה מאז 2017\. המשרד לא ציין את סכום הפרס בפרסום מ-2021.

DIZF מציינת באתרה כי נשיא גרמניה הפדרלי פרנק-ולטר שטיינמאייר הכריז על הפרס בנאום בירושלים במאי 2017\. הפרס הכספי כולל שני פרסים של 10 אלף יורו. טקס 2020 נערך באופן מקוון ב-8 בספטמבר, וב-2021, ב-6 באוקטובר, נאם בעיריית ברלין הייקו מאס, שר החוץ דאז. הזוכים באותה עת היו “InterCare & Awareness”, פרויקט ייעוץ בנושא הבדלים בהתפתחות המינית (אינטרסקס) של האוניברסיטה העברית בירושלים ובית החולים האוניברסיטאי המבורג-אפנדורף, ו-“Negotiation Matters”, פרויקט שהציג בכרזות 12 סכסוכים בינלאומיים ופתרונות שהושגו במשא ומתן. DIZF ציטטה את זוכת 2017, מוניקה ג׳ילט, שאמרה כי הפרס העניק להם מנדט “לחלום בגדול יותר”. נבחנים צעירים אנשי מקצוע ומנהיגים מגרמניה ומישראל שתרמו תרומה יוצאת דופן ליחסים בין שתי המדינות. ב-2022 זכה לראשונה פרויקט שיתוף פעולה גרמני-ישראלי-אמירתי.

DIZF מסרה ברשימת הזוכים כי ב-2024 זכה פרויקט SAHI של Nochach e. V., העוזר לנוער מפונה, וכי ב-2025, במלאת 60 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל, זכו שני פרויקטים של החברה האזרחית. ב-2018 זכו שני פרויקטים של שיתוף פעולה תרבותי. DIZF מסרה כי 2026 היא שנת ה-10 וכי זכו שני פרויקטים. האחד הוא “שמירה על דיאלוג בעתות משבר”, פרויקט פיילוט שבו Tech2Peace מחיפה ו-Hochschule für Jüdische Studien (המכללה ללימודי יהדות) בהיידלברג כינסו צעירים מישראל, מהשטחים הפלסטיניים ומגרמניה. DIZF הסבירה כי המוקד היה יחסי יהודים ומוסלמים והשפעת הסכסוך במזרח התיכון על גרמניה, והמטרה לא הייתה הסכמה אלא דיאלוג חרף חילוקי דעות.

השני הוא “גשרים לשיקום פסיכוסוציאלי”, שיתוף פעולה ארוך טווח בין Shekulo Tov Group מלוד לבין Institut für Lebenskompetenz (המכון למיומנויות חיים) מברלין, העוזר לאנשים עם מחלות נפש להיכנס לשוק העבודה הכללי. בנאום כינה וואדפול את הזוכים רק “צעירים” ולא הזכיר שמות.

## סיום דבריו של וואדפול

וואדפול אמר כי אנשים אמיצים צריכים להמשיך בדיאלוג, לחפש הבנה ולהציע הצעות שלום. הוא אמר כי הזוכים הם אנשים כאלה. לאחריות אין גיל והיא אינה דורשת תפקיד פוליטי, אמר. האחריות נבחנת בחיי היומיום, ברחוב, בקהילה הפוליטית, במיוחד בפרלמנט, וגם בברלין, אמר.

וואדפול אמר כי בברלין יש חיים ותרבות יהודיים מאות שנים וכי אסור לכפות על חיים אלה להסתתר.

## מקורות (KST)

- משרד החוץ הגרמני · 2026-11-05 · Rede von Außenminister Johann Wadephul zur Verleihung des Shimon Peres-Preises im Roten Rathaus · https://www.auswaertiges-amt.de/de/newsroom/2809060-2809060
- קרן הפורום הגרמני-ישראלי לעתיד (DIZF) · 2026 · Shimon-Peres-Preis: Preisträger\*innen · https://www.dizf.de/deutsch/shimon-peres-preis/preistraeger-innen/index.html
- קרן הפורום הגרמני-ישראלי לעתיד (DIZF) · Shimon-Peres-Preis · https://www.dizf.de/deutsch/shimon-peres-preis/index.html
- משרד החוץ הגרמני · 2021-10-06 · Der Shimon-Peres-Preis 2021 · https://www.auswaertiges-amt.de/de/service/laender/israel-node/maas-shimon-peres-preis/2487262