רוביו מסיים את פגישת שרי החוץ של ה-G20 ב“הצהרת הנשיאות”: “הסכמה על הבעיות, מחלוקת על הפתרונות”

אטלנטה
מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו סיים ב-31 בחודש (שעון מקומי) את פגישת שרי החוץ של קבוצת ה-20 (G20), שנמשכה יומיים באטלנטה שבג'ורג'יה, בפרסום “הצהרת הנשיאות” (Chair's Statement) בשם המדינה המכהנת בנשיאות, ולא הצהרה משותפת של המדינות החברות. הטקסט שפרסמה מחלקת המדינה מסכם כנושאי הליבה של הפגישה את הביטחון האנרגטי, את חוסנן של שרשראות האספקה ואת המתחים הגאופוליטיים סביב מצר הורמוז ומצר באב אל-מנדב. במסיבת העיתונאים החותמת אמר רוביו שהחברות מסכימות על חומרת הבעיות, אך “אני לא יכול לומר שאנחנו מתואמים לגבי איך לפתור אותן”. ארצות הברית, שמכהנת השנה בנשיאות ה-G20, קידמה גם בפגישת שרי החוץ את הקו של “חזרה ליסודות” שהציב הנשיא טראמפ ל-G20, לקראת פסגת דצמבר במיאמי.
רוביו מסכם יומיים של דיונים בהצהרת הנשיאות במקום בהצהרה משותפת
הצהרת הנשיאות שפרסמה מחלקת המדינה נפתחת במשפט: “שרי החוץ של ה-G20 נפגשו באטלנטה שבג'ורג'יה ב-30 וב-31 באוקטובר, בשנה שבה מציינת ארצות הברית 250 שנה לעצמאותה”. מחלקת המדינה מסרה בהצהרה כי הנשיאות האמריקאית שואפת “להחזיר את ה-G20 ליסודות”. לפי ההסבר, משימתה המקורית של ה-G20 היא לדון באתגרי הכלכלה העולמית, לשפר את חיי האזרחים ואת רמת החיים בכל מדינה ולהציע פתרונות שיביאו שגשוג כלכלי לכולם.
ארצות הברית כתבה בהצהרה כי השרים קיימו “דיונים גלויים” על סדרי העדיפויות האמריקאיים. כנושאים קונקרטיים צוינו ביטחון אנרגטי, חוסן שרשראות אספקה ומתחים גאופוליטיים, לרבות מצר הורמוז ומצר באב אל-מנדב. בסוף ההצהרה מופיע המשפט: “נשיאות ארצות הברית ב-G20 מודה לחברות ה-G20 על תרומתן לדיונינו הגלויים והענייניים באטלנטה”. זו אינה הצהרה משותפת שכל החברות הסכימו על נוסחה, אלא מתכונת שבה המדינה המכהנת בנשיאות מסכמת את תוצאות הדיונים ונושאת באחריות לסיכום.
הפגישה נבנתה משלושה מושבים. לפי משרד החוץ של דרום קוריאה, המושב הראשון עסק במתחים גאופוליטיים, השני באנרגיה והשלישי בשרשראות אספקה. בכיתובים לתמונות הפגישה שפרסמה מחלקת המדינה מופיע שם המושב השני “אנרגיה וצמיחה כלכלית” ושם המושב השלישי “שרשראות אספקה ודברי סיכום”.
בפתח מסיבת העיתונאים הציג רוביו את כיוון הפגישה כהנחיה של הנשיא טראמפ. “בהנהגת הנשיא טראמפ, ארצות הברית קבעה ל-G20 משימה ברורה: לחזור ליסודות ולהתמקד במטרה המרכזית שלשמה הוקם הפורום מלכתחילה”, אמר רוביו. הוא הוסיף: “השבוע ביצענו את ההנחיה הזאת באטלנטה ברמת שרי החוץ”, ואמר שהדיונים התמקדו באתגרים כלכליים, אנרגטיים, טכנולוגיים ושל שרשראות אספקה. רוביו אמר שכל מה שנדון ייכלל ב“הצהרת הנשיאות שתפורסם בקרוב, או אולי כבר פורסמה”.
רוביו מודה שיש הסכמה על הבעיה אך חילוקי דעות על הפתרונות
רוביו לא הסתיר את גבולות ההסכמה. לאחר שהסביר שבעיית הביטחון התזונתי מחריפה משום שנתיבי הים חשופים להתקפות ולכפייה, אמר רוביו שהחברות מתואמות לגבי המטרה ולגבי ההכרה בחומרת הבעיה. אך הוסיף: “אני לא יכול לומר שאנחנו מתואמים לגבי איך לפתור אותה”. לדבריו, דברי הסיכום על מינרלים קריטיים היו באותו כיוון. “כולם מסכימים שיש בעיה, אבל נשאר עוד עבודה כדי למצוא יחד הסכמה על פתרונות”, אמר רוביו.
כששאלו אותו מהו המכשול הגדול ביותר להסכמה, הצביע רוביו כבר על שלב הגדרת הבעיה. “אם אנחנו אפילו לא מצליחים להסכים מהי הבעיה, אי אפשר להתקדם”, אמר רוביו, והוסיף שהפגישה אישרה “הכרה אוניברסלית” בכך שמינרלים קריטיים, שרשראות אספקה, חופש שיט וביטחון תזונתי הם דאגה של כל המדינות. לדבריו, המדינות התווכחו אחר כך על הסיבות לבעיות ועל הפתרונות. רוביו הסביר שחיפוש הפתרונות נחסם בגלל “אתגרים חדים מאוד”, כמו המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הסכסוכים במזרח התיכון, מלחמת האזרחים בסודאן והסכסוך בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לרואנדה. “לא אעמיד פנים היום שאנחנו קרובים למצוא פתרונות מקובלים באופן אוניברסלי”, אמר רוביו, אך ציין שבתוך ה-G20 יש מדינות שאכן עובדות יחד בתחום שרשראות האספקה והמינרלים הקריטיים.
לא מחלקת המדינה ולא רוביו אמרו איזו מדינה התנגדה לאיזה נוסח. עם זאת, ההבדלים התבטאו ברמת ההשתתפות. משרד החוץ של דרום קוריאה מסר שבפגישה השתתפו “שרי החוץ של כל חברות ה-G20, למעט סגן שר החוץ הבכיר של סין (בדרגת סגן שר)”. סין הייתה החברה היחידה ב-G20 ששר החוץ שלה לא הגיע באופן אישי. רוסיה יוצגה על ידי שר החוץ סרגיי לברוב.
בהצהרת הנשיאות ארצות הברית מדגישה ריבונות אנרגטית וכיבוד בחירתה של כל מדינה
החלק הארוך ביותר בהצהרת הנשיאות עוסק בביטחון אנרגטי. מחלקת המדינה כתבה ש“כל מדינה רגישה למחירי האנרגיה” ושכולם מרגישים את הנטל בכל פעם שעולים מחיר הבנזין, מחיר הגז הטבעי שמחמם את הבתים ומחיר החשמל שמפעיל את החיים הדיגיטליים. לאחר מכן קבעה בנחרצות: “אף מדינה אינה יכולה לשגשג בלי אנרגיה”.
מחלקת המדינה הצביעה גם על כך שרגולציה ממשלתית מנעה ייצור אנרגיה. ההצהרה כוללת את המשפט: “לעיתים קרובות מדי ממשלות הציבו מחסומים בפני ייצור אנרגיה והענישו את אזרחיהן בעלויות גבוהות יותר”. לפי הטקסט, גישה לאנרגיה לבדה אינה מספיקה; האנרגיה צריכה להיות בשפע ובמחיר שכולם יכולים לעמוד בו. המדינה המכהנת בנשיאות אמרה בהצהרה ש“אנרגיה בשפע היא יסוד הכלכלות הפורחות ובסיס השגשוג המתמשך”.
ארצות הברית אמרה גם שמדיניות שגויה באזור אחד חסמה גישה לאנרגיה באזורים אחרים. כגורמים לעלייה בביקוש מנתה גידול באוכלוסייה, התפתחות כלכלית, תיעוש, חשמול, ביקוש לקירור, גידול בביקוש למכוניות ולמשאיות וצמיחה חסרת תקדים של דיגיטציה וטכנולוגיית מידע. בתחום הטכנולוגיה כתבה שהתקדמות בטכנולוגיות גרעיניות אזרחיות, לרבות כורים מודולריים קטנים (SMR) ומיקרו-כורים, יכולה לספק את הביקוש הגובר לחשמל ולחזק את הביטחון האנרגטי. עם זאת ציינה במפורש שייתכן שעבור מדינות מסוימות אנרגיה גרעינית אינה אפשרות רצויה.
המסקנה בפרק האנרגיה היא ריבונות. ארצות הברית קבעה בהצהרה שכל מדינה צועדת בנתיב האנרגיה שלה וזקוקה למקורות אנרגיה שונים, ו“אסור שמדינה אחת תהיה כבולה למה שמדינה אחרת החליטה להשתמש בו”. היא המשיכה: “לכל מדינה יש זכות לעשות את בחירותיה הריבוניות”.
רוביו אישר ששינוי האקלים לא היה על סדר היום של הפגישה. כששאלו אם נדון שינוי האקלים, השיב: “זה לא היה נושא שעל סדר היום, אבל כמובן כמה מדינות העלו אותו”, ואמר שברזיל ואחרות הזכירו אותו בדבריהן. במסיבת העיתונאים אמר רוביו שעלות האנרגיה כלולה במחיר כל דבר שאנחנו קונים, והצהיר: “לכן הדומיננטיות האנרגטית האמריקאית ומדיניות העצמאות כל כך חשובות”.
ארצות הברית כוללת בהצהרה שיתוף פעולה בשרשראות אספקה ובמינרלים קריטיים וזהירות מפני הפיכת מזון לנשק
בפרק שרשראות האספקה הציגה ארצות הברית שלושה עמודי תווך: דשנים, חומרי גלם ומינרלים קריטיים. דשנים חיוניים לייצור מזון ולביטחון תזונתי, חומרי גלם לתעשיית הבסיס ומינרלים קריטיים לביטחון אנרגטי, לתעשייה מתקדמת ולטכנולוגיות מתפתחות, לפי ההסבר. המדינה המכהנת בנשיאות אמרה שחברות ה-G20 צריכות לחזק את חוסן שרשראות האספקה, החל בהגברת שיתוף המידע, הגברת השקיפות ומשיכת השקעות. היא הוסיפה שעדכון הליכי רישוי ורגולציה יכול להגביר עוד את יעילות שרשראות האספקה.
גם תפקידו של המגזר הפרטי הוזכר. “ממשלות לבדן אינן יכולות לפתור את הבעיה הזאת”, אמרה המדינה המכהנת בנשיאות, והוסיפה שממשלות צריכות לשתף פעולה באופן הדוק עם המגזר הפרטי. שיתוף פעולה כזה יכול להאיץ את העיבוד, הזיקוק והמיחזור של מינרלים קריטיים. מחלקת המדינה כתבה שסביבת רגולציה פנימית יציבה וצפויה ומסגרת חוזית איתנה התומכת בחוזים ארוכי טווח מחזקות את ההשקעות הנדרשות להרחבת שרשראות האספקה של אנרגיה ומינרלים קריטיים.
בפרק המתחים הגאופוליטיים מופיע משפט המכוון נגד שימוש במזון כנשק. המדינה המכהנת בנשיאות אמרה בהצהרה ש“הפיכת שרשראות אספקה רגילות של מזון לנשק” נעשית תכופה יותר ויותר במערכת המסחר, כאשר ממשלה אחת מאטה, עוצרת או חוסמת סחר במזון כדי להפעיל לחץ כפייתי על מדינה ריבונית אחרת בשל סוגיות גאופוליטיות שאינן קשורות. היא הוסיפה ש“חשוב שהקהילה הבין-לאומית תסכים שאסור להשתמש בסחר במזון ובתוצרת חקלאית ככלי לכפייה כלכלית ופוליטית”. מחלקת המדינה לא הצביעה בהצהרה על מדינה מסוימת.
רוביו מגדיר את התקפות איראן על ספינות סוחר ככלי של מדיניות המדינה
ארצות הברית כתבה בהצהרת הנשיאות שבשנת 2026 חווה העולם את השפעות “שיבוש משמעותי באספקת האנרגיה”. היא הוסיפה שהבטחת זרימת אנרגיה בטוחה ורציפה, לרבות שיט בטוח ומעבר במעברי מים בין-לאומיים וביטחון התשתיות הקריטיות, חיונית ליציבות הכלכלה העולמית ולביטחון האנרגטי.
רוביו הטיל בבירור את האחריות לבעיה על איראן. “אנחנו חיים עכשיו בעולם שבו המשטר האיראני מתמקד באופן פעיל וגלוי בספינות סוחר כמטרות להתקפה”, אמר רוביו. “הם מנסים להטביע לא ספינות קרב או צוללות, אלא ספינות סוחר שנושאות מטען, נפט וגז טבעי”. רוביו קבע שאיראן תוקפת ספינות “ככלי של מדיניות המדינה”. הוא אמר שפיקוד המרכז של ארצות הברית (CENTCOM) עשה “עבודה מדהימה” בהגנה על ספינות סוחר, ושכמות הדלק שעוברת כעת במצר חזרה לרמה דומה לזו שלפני הסכסוך. עם זאת הוסיף שכוחות ארצות הברית נדרשים להגן על ספינות מפני רחפנים וטילים כמעט בכל לילה.
רוביו התייחס גם לחלקן של מדינות המפרץ. “מה שעובר דרך מצר הורמוז אינו הנפט והגז הטבעי שלנו אלא שלהם, וזהו עורק החיים של כלכלותיהן”, אמר רוביו, והוסיף שבכל זאת CENTCOM הוא ששומר כעת על הזרימה הזאת. הוא אמר גם שהנשיא טראמפ ביקש ממדינות כמה פעמים להצטרף להגנה על ספינות סוחר במצר הורמוז, אך שיתוף הפעולה היה “מוגבל מאוד” והנטל הוטל בעיקר על ארצות הברית.
על המשא ומתן עם איראן רוביו לא ציין לוח זמנים. הוא אמר שהמשא ומתן למעשה מעולם לא נעצר ושהשיחות נמשכות ישירות או דרך מתווכים, ושהנשיא טראמפ מעדיף, אם אפשר, פתרון דיפלומטי בדרכי שלום. עם זאת התווה גבול: ארצות הברית לא יכולה לקבל הסכם שמסכן את הביטחון הלאומי שלה או שאינו מתמודד עם החששות המרכזיים שלה. רוביו אמר שאיראן נמצאת בלב אי-היציבות במזרח התיכון באמצעות חזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן ומיליציות פרו-איראניות בעיראק. הוא הוסיף שהחזקת נשק להשמדה המונית בידי איראן “לא תתאפשר לעולם כל עוד הנשיא טראמפ בבית הלבן”. לגבי ערב הסעודית אמר שארצות הברית עמדה ותעמוד בהתחייבויותיה לשיתוף פעולה בטחוני.
רוביו מציג את ההזמנה ללברוב כערוץ למשא ומתן לסיום המלחמה
הצהרת הנשיאות לא הזכירה ישירות את המלחמה באוקראינה. במסיבת העיתונאים ציין רוביו את המלחמה כאחד האתגרים החדים החוסמים את גיבוש הפתרונות. כששאלו אותו מדוע הזמין את לברוב והותיר פתוחה אפילו את האפשרות שהנשיא פוטין ישתתף בפסגת מיאמי, השיב רוביו בהיגיון של משא ומתן. “כדי לסיים את המלחמה באוקראינה בדרכי שלום נדרש הסדר במשא ומתן”, אמר רוביו, ושאל: “אם אי אפשר לדבר גם עם רוסיה וגם עם אוקראינה, איך אפשר להגיע להסדר ביניהן?”. הוא אמר שהשתתפות פוטין במיאמי לא הוכרזה ולא אושרה על ידי רוסיה.
רוביו אמר שהנשיא טראמפ אינו רואה בפגישה עם מישהו מתן לגיטימציה לאדם הזה. רוביו הסביר שטראמפ הוא “אדם מעולם העסקים של השכל הישר, ולא מהמעמד הפוליטי המסורתי והישן”, ושהוא אינו מקבל את הרעיון שפגישה פירושה הסכמה לכל מה שהצד השני עושה. הוא אמר גם שמכיוון שלרוסיה יש כמות גדולה של נשק גרעיני, יש לשמור בכל מקרה על ערוץ תקשורת בין ארצות הברית לרוסיה. “אם נוכל למלא תפקיד בתיווך לסיום הסכסוך הזה, ארצות הברית מוכנה למלא את התפקיד הזה”, אמר רוביו.
על המגע עם לברוב אמר שלא הייתה זו פגישה רשמית. “לא הייתה פגישה, ניהלנו שיחה”, אמר רוביו, וסיפר שדיברו בקצרה על האפשרות שמנהיגי שתי המדינות ייפגשו בשולי פסגת שיתוף הפעולה הכלכלי באסיה-פסיפיק (APEC) בחודש הבא. השאלה אם הסדר במשא ומתן אפשרי היא “מה שאנחנו מנסים לברר”, אמר רוביו, והוסיף: “אף אחד לא אומר שאנחנו על סף הסכם”. הוא אמר גם שהשליח המיוחד סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר עוסקים כמעט במשרה מלאה בסוגיות אוקראינה ואיראן.
הובלת התבואה בים השחור הוזכרה כפתרון חלקי. רוביו אמר שגובר העניין של הקהילה הבין-לאומית לשמש ערב או מתווך להובלת התבואה בים השחור, ושארצות הברית בוחנת הצעה ששלחה טורקיה לפני שבוע או שבועיים. לדבריו, גם הודו הביעה נכונות להציע רעיונות. רוביו הסביר שהסדר כזה “לא יסיים את המלחמה” אך עשוי לצמצם את ההשלכות על הביטחון התזונתי של מדינות פגיעות. רוביו אמר שקייב מותקפת בכל לילה בתשתיות האנרגיה ושגם בצד הרוסי מתים 20 אלף איש בחודש, וכינה את המלחמה “קטלנית והרסנית מאוד”. כששאלו אם נשיא אוקראינה זלנסקי עשוי להשתתף בפסגת מיאמי, השיב “איננו שוללים זאת” והוסיף שההחלטה בידי הנשיא טראמפ.
השר צ'ו היון מעלה את שיתוף הפעולה הצבאי בין צפון קוריאה לרוסיה; דרום קוריאה, ארצות הברית ויפן חותמות על מזכר שיתוף פעולה בארקטיקה
לפי משרד החוץ של דרום קוריאה, שר החוץ צ'ו היון העלה במושב הראשון תיאום בין-לאומי כדי להתמודד עם איומים על חופש השיט במצר הורמוז ועל הביטחון התזונתי. צ'ו סיפר שדרום קוריאה הצטרפה ל“מחויבות להגנה על המשפט הבין-לאומי של הים” בהובלת האיחוד האירופי (EU), המתנגדת להגבלות בלתי חוקיות על מעבר במצרים בין-לאומיים. צ'ו אמר שהעמקת שיתוף הפעולה הצבאי בין צפון קוריאה לרוסיה משפיעה קשות על חצי האי הקוריאני ועל הביטחון האזורי. בהסבירו את עמדת הממשלה לגבי פיצוץ מוקש באזור המפורז (DMZ), אמר שדיאלוג ותקשורת בין שתי הקוריאות חשובים מתמיד. בהודעת משרד החוץ של דרום קוריאה היו, במקום ניסוחים המטילים על צפון קוריאה אחריות לפרובוקציות, בקשה לתמיכה ולשיתוף פעולה למען “דו-קיום בשלום והפגת מתחים בחצי האי הקוריאני”.
במושב השני אמר צ'ו שדרום קוריאה, על בסיס יכולות הזיקוק, תשתיות האחסון ורשתות הים שלה, תמלא תפקיד של “מרכז אנרגיה” המחבר בין מדינות מפיקות נפט למדינות צורכות. במושב השלישי הציג את ההשתתפות ב“פורום לשיתוף פעולה במשאבים גאו-אסטרטגיים (FORGE)” ואמר ששיתוף הפעולה מרצון בתחום המינרלים הקריטיים שהוסכם בפגישת שרי האנרגיה של ה-G20 בספטמבר צריך להתפתח לשיתוף פעולה ממשי בשרשראות האספקה.
באותה הזדמנות נערכה ב-30 בחודש פגישת שרי החוץ של דרום קוריאה, ארצות הברית ויפן. לפי המשרד, שלושת השרים קראו לצפון קוריאה להצטרף למאמצים להפגת מתחים ולביסוס שלום והחליטו לשמור על עמדת הרתעה איתנה כלפי צפון קוריאה. הם שיתפו גם בהערכת המצב האזורי והעולמי, לרבות ניסיונות לשנות באופן חד-צדדי את הסטטוס קוו. כן החליטו לחזק את שיתוף הפעולה בגיוון שרשראות האספקה של מינרלים קריטיים, בכורים מודולריים קטנים ובבינה מלאכותית (AI). שלושת השרים חתמו על מזכר שיתוף הפעולה (MOC) בנושא הארקטיקה בין דרום קוריאה, ארצות הברית ויפן. במסיבת העיתונאים הציג רוביו את המזכר כמזכר שיתוף פעולה בנושא “שותפות חוצת-גבולות בארקטיקה ובפסיפיק” ואמר: “יחד נדאג שהארקטיקה תישאר אזור נקי מהשתלטות או כפייה”.
צ'ו נפגש גם בנפרד עם רוביו ודן בסוגיית ויזות, בין היתר, מסר המשרד. כששאלו אותו על בעיית הוויזה של חבר פרלמנט דרום קוריאני, השיב רוביו: “בוויזה של אדם אחד הייתה בעיה הקשורה למעשים מלפני עשרות שנים”, ואמר: “נפתור זאת ברמה הדו-צדדית ולא במסיבת עיתונאים”. לגבי צפון קוריאה אמר שהנשיא טראמפ, כמו בכהונתו הראשונה, “ידבר עם כל אחד”, ושהוא פתוח אם קים ג'ונג און מוכן לדון בנושאים המטרידים את ארצות הברית ובנות בריתה. עם זאת אמר שאין לוח זמנים מוגדר.
רוביו מציג את פסגת מיאמי בדצמבר כשיא ההנהגה האמריקאית
ארצות הברית כללה בהצהרת הנשיאות גם את המאבק באבולה. מחלקת המדינה מסרה שבאירוע בניו יורק בספטמבר, בתקופת הנשיאות האמריקאית, גויסו 2 מיליארד דולר למיגור האבולה ושהכספים הניעו תגובה התקפית יותר. לאחר מכן שיבחה את מאמצי צוותי התגובה בשטח והקהילות המקומיות.
ארצות הברית הזמינה לפגישה את פולין, שאינה חברה, כמדינה מוזמנת. רוביו העריך שפולין מתקדמת רבות הן בכלכלה והן בביטחון בכך שהיא מעמידה בראש את האינטרסים הלאומיים שלה ואת אזרחיה. “הנשיא טראמפ מאמין בתוקף שפולין ראויה למקום ליד שולחן מנהיגי העולם הזה”, אמר רוביו, והוסיף שהוא מקווה שגם בשנה הבאה יוזמנו פולין ומעצמות מתעוררות אחרות.
הפריט האחרון בלוח הזמנים של הפגישה היה “דיפלומטיה של ספורט”. מחלקת המדינה כתבה בהצהרה שהשרים הודו לתושבי אטלנטה וג'ורג'יה על האירוח וזכו להזדמנות לחוות את המשחק בין אוניברסיטת ג'ורג'יה לאוניברסיטת פלורידה, אחת היריבויות המובילות בפוטבול האוניברסיטאי האמריקאי. לפי משרד החוץ של דרום קוריאה, גם צ'ו צפה במשחק באצטדיון מרצדס-בנץ יחד עם שרי חוץ אחרים, בהזמנת רוביו.
רוביו הציג את הפעילות בנשיאות ה-G20 כהישג של חגיגות 250 שנה להקמת ארצות הברית. “נשיאות ארצות הברית ב-G20 היא אחד משיאי חגיגות יום ההולדת ה-250 שלנו”, אמר רוביו, והוסיף: “השתמשנו בבמה הזאת כדי ליצור יוזמות גלובליות שבאמת מיטיבות עם העם האמריקאי”. לאחר מכן אמר שהפסגה בפלורידה בדצמבר בהובלת הנשיא טראמפ תהיה “אבן הכותרת של שנה זו של מנהיגות אמריקאית”. ארצות הברית סיימה את ההצהרה במשפט “אנו מצפים לפסגת מיאמי ולנשיאות הבריטית ב-2027”. משרד החוץ של דרום קוריאה מסר שימשיך בתיאום עם החברות עד 2028, השנה שבה דרום קוריאה תכהן בנשיאות.
מקורות (KST)
- לשכת דובר מחלקת המדינה · 2026-10-31 · G20 Chair's Statement G20 Foreign Ministers' Meeting · https://www.state.gov/releases/office-of-the-spokesman/2026/10/g20-chairs-statement-g20-foreign-ministers-meeting/
- מחלקת המדינה (הנוסח המלא פורסם על ידי קבוצת המחקר של ה-G20 באוניברסיטת טורונטו) · 2026-10-31 · Secretary of State Marco Rubio at a Press Availability · https://www.g20.utoronto.ca/2026/261031-rubio-press-conference.html
- משרד החוץ של דרום קוריאה · 2026-11-01 · השר צ'ו היון משתתף בפגישת שרי החוץ של ה-G20 (10.30-31, אטלנטה) · https://www.mofa.go.kr/www/brd/m_4080/view.do?seq=377716
- משרד החוץ של דרום קוריאה · 2026-10-31 · תוצאות פגישת שרי החוץ של דרום קוריאה, ארצות הברית ויפן (10.30.) · https://www.mofa.go.kr/www/brd/m_4080/view.do?seq=377707
- פליקר של מחלקת המדינה · 2026-10-31 · Secretary Rubio Participates in G20 Foreign Ministers' Meeting Session III · https://www.flickr.com/photos/statephotos/55623235606/