הצבא האמריקאי משנה אסטרטגיה: מנשק יקר למלחמת המונים ברחפנים זולים
וושינגטון
משרד המלחמה האמריקאי נכנס לשלב ההזמנות השני של תוכנית Drone Dominance (שליטה ברחפנים), שנועדה לרכוש בכמויות גדולות, כמו תחמושת, רחפני תקיפה מתאבדים קטנים וזולים. ב-18 בספטמבר (שעון מקומי) פרסם המשרד את רשימת החברות המובילות ב-Gauntlet 2, מבחן ההערכה השני בתנאים מבצעיים, והודיע כי ירכוש מהן כ-60,000 רחפנים. החברה האמריקאית Neros, שזכתה במקום הראשון בקטגוריית הלחימה מטווח קרוב ובמקום השלישי בתקיפה ארוכת טווח, הודיעה ב-30 בספטמבר כי קיבלה הזמנות בהיקף של יותר מ-100 מיליון דולר ל-14,000 רחפנים ומטעני נפץ. צבא שנשען זמן רב על טילים מונחים בעלות של מיליוני דולרים ליחידה מעביר את מרכז הכובד שלו למלחמת המונים, שבה מופעלים בכמויות גדולות רחפנים שעולים כמה אלפי דולרים ליחידה.
הגסת': "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפיל רחפנים זולים בטילים של 2 מיליון דולר"
נקודת המוצא של המהפך היא המזכר "Unleashing U.S. Military Drone Dominance" שעליו חתם השר פיט הגסת' ב-10 ביולי אשתקד. במזכר הגדיר הגסת' את הרחפנים "החידוש הגדול ביותר בשדה הקרב מזה דור" וציין כי רוב הנפגעים במלחמה באוקראינה נגרמים מרחפנים. "יריבינו מייצרים מדי שנה מיליוני רחפנים זולים", כתב, ומתח ביקורת: "בזמן שייצור הרחפנים הצבאיים בעולם זינק בשלוש השנים האחרונות, הממשל הקודם רק הוסיף בירוקרטיה". והוסיף באבחנה: "יחידות צבא ארה"ב אינן מצוידות ברחפנים הקטנים והקטלניים ששדה הקרב המודרני דורש". המזכר הוא צעד המשך שמחיל על הצבא את צו נשיאותי 14307, "Unleashing American Drone Dominance", שעליו חתם הנשיא טראמפ ב-6 ביוני באותה שנה. "משרד המלחמה ילך מעבר לצו הזה", אמר הגסת', והודיע כי יאשר מאות מוצרים אמריקאיים לרכש צבאי ויבטל תקנות שעיכבו את הייצור.
המזכר הורה לצייד עד סוף שנת התקציב 2026 כל כיתה בצבא היבשה ברחפני תקיפה מתאבדים קטנים. רחפנים קטנים מקבוצות 1 ו-2 במשקל של עד 55 ליברות (כ-25 קילוגרם) יסווגו כחומרים מתכלים, ולא כציוד שחייב בהחזרה ובחקירה במקרה של אובדן, והסמכות לרכוש ולהפעיל אותם הואצלה למפקדים בשטח. יחידות ניסוי שבוחנות הפעלה המונית של רחפנים קטנים יוקמו תחילה בכוחות בזירת הודו-פסיפיק. "כלי טיס בלתי מאוישים קטנים דומים יותר לתחמושת מאשר למטוסים מתקדמים", כתב הגסת' במזכר. "הם צריכים להיות זולים, ניתנים להחלפה מהירה ומסווגים כחומר מתכלה".
הצעד השני הגיע בדצמבר האחרון. משרד המלחמה הציג לתעשייה תוכנית לרכוש כ-340,000 רחפני תקיפה מתאבדים קטנים בארבעה שלבים במשך שנתיים, במימון של מיליארד דולר מ"החוק הגדול והיפה" (One Big Beautiful Bill) של הנשיא טראמפ. בשלב הראשון ייצרו 12 חברות בסך הכול 30,000 רחפנים במחיר ממוצע של 5,000 דולר ליחידה, בשווי 150 מיליון דולר; בשלבים הבאים יצטמצם מספר הספקים לחמישה, היקף ההזמנות יגדל ל-150,000 רחפנים והמחיר ליחידה ירד ל-2,300 דולר. "ב-2026 נכניס לשירות עשרות אלפים, ועד 2027 מאות אלפים", אמר הגסת' בהודעת וידאו. הוא ציין שמאז סוף המלחמה הקרה ירד מספר חברות הביטחון ממאות לעשרות, ושהפנטגון העדיף במשך 30 שנה איכות על פני כמות, ואמר: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפיל רחפנים זולים בטילים של 2 מיליון דולר".
הערכת השלב הראשון נערכה בפברואר השנה בפורט בנינג שבג'ורג'יה. 25 החברות שהוזמנו הביאו אבות טיפוס ולימדו חיילים להפעיל אותם, ואז החיילים עצמם ביצעו משימות איתור, נעילה ותקיפה של מטרות ונתנו ציונים. כך נבחר הנשק לפי ביצועים בפועל במשימה ולא לפי דרישות על הנייר. בתוצאות שפורסמו במרץ קיבלו הזמנות 11 החברות המובילות. אמיל מייקל, מנהל הטכנולוגיה הראשי (CTO) של משרד המלחמה, אמר כי מאות חברות ביקשו להשתתף בתוכנית. לפי לוח הזמנים של התוכנית, ההערכה הבאה, Gauntlet 2.5, שתעסוק במשימות של רחפני הפצצה, תיערך בסביבות נובמבר.
39 ימי מלחמה באיראן רוקנו את מחסני הטילים היקרים של צבא ארה"ב
המלחמה באיראן הוכיחה עד כמה דחוף המעבר להמונים. המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) קבע בדוח מ-27 במאי כי 39 ימים של מבצעי הפצצה והגנה אווירית נגד איראן הקטינו מאוד את מלאי התחמושת החיונית. הצי האמריקאי שיגר במלחמה זו יותר מ-1,000 טילי שיוט מסוג טומהוק. בעשר שנות התקציב האחרונות (2015–2026) רכשה ארה"ב בממוצע 86 טילי טומהוק בשנה. הצי ביקש 785 טילים בתקציב שנת 2027, אך לפי הערכת CSIS, לאחר זמן ייצור של 34 חודשים הם יתחילו להגיע רק במרץ 2030.
המצב במיירטים של ההגנה האווירית דחוק עוד יותר. לפי ההערכות, מאז פרוץ המלחמה באיראן כילה צבא ארה"ב כארבע חמישיות ממלאי המיירטים של מערכת THAAD (Terminal High Altitude Area Defense) וכמחצית ממיירטי הפטריוט. CSIS העריך את מלאי ארה"ב לפני המלחמה בכ-2,200 מיירטים משני דגמי הפטריוט החדשים ביותר וב-452 מיירטי THAAD. שירות המחקר של הקונגרס (CRS) סיכם במסמך מ-5 באוקטובר כי הצבא השתמש בכ-1,700 פטריוט, 200 THAAD ו-150 מיירטים ימיים ממשפחת SM. משרד התקציב של הקונגרס (CBO) העריך בספטמבר כי הצבא "ייתכן שהשתמש בין מחצית לשני שלישים" מחלק ממלאי המיירטים.
השלמת המלאי תימשך שנים. לפי CSIS, קצב הייצור הנוכחי של THAAD הוא 96 בשנה, ולוקהיד מרטין מתכננת להגדילו ל-400 בשנה. מדגם הפטריוט החדש ביותר (PAC-3 MSE) מיוצרים כ-650 בשנה, אך מחציתם מיועדים לבעלות ברית ולשותפות. אספקת 3,203 טילי הפטריוט שביקש צבא היבשה לשנת התקציב 2027 תתחיל במאי 2029. גם הגסת' אמר כי השלמת המלאים תימשך "בין חודשים לשנים, תלוי במערכת הנשק". ממשל טראמפ כלל רכש תחמושת נרחב בתקציב הביטחון לשנת 2027 בהיקף של 1.5 טריליון דולר, וחתם על שורת הסכמים להרחבת כושר הייצור עם חברות ביטחוניות. "הבעיה כעת היא לא כסף אלא זמן", קבע CSIS. במסגרת ההסכמים הציבה רייתיאון (RTX) יעד להגדיל את כושר הייצור השנתי של טומהוק ליותר מ-1,000 טילים, ולוקהיד מרטין יעד להעלות את ייצור הפטריוט ל-2,000 בשנה, המרב שהמתקנים הקיימים מאפשרים.
במחיר של פטריוט אחד אפשר לבנות יותר מ-80 רחפנים מתאבדים מדגם שאהד
ההיגיון שמאחורי הפנייה לרחפנים זולים הוא יחס החלפת העלויות (cost-exchange ratio). Futures Lab של CSIS העריך בדוח מפברואר אשתקד את מחירו של רחפן מתאבד מדגם שאהד, בתכנון איראני, שבו משתמשת רוסיה, ב-35,000 דולר. אותו דוח ציין כי מיירט פטריוט PAC-3 יחיד עולה יותר מ-3 מיליון דולר. החשבון מראה שבמחיר של פטריוט אחד אפשר לבנות יותר מ-80 רחפנים מדגם שאהד.
רוסיה יישמה את החשבון הזה בשדה הקרב. ניתוח של CSIS להודעות חיל האוויר האוקראיני מצא כי בין 28 בספטמבר 2022 ל-28 בדצמבר 2024 שיגרה רוסיה לעבר אוקראינה יותר מ-19,000 טילים ורחפנים, ומתוכם יותר מ-14,700 רחפנים מתאבדים. כ-90% מרחפני השאהד יורטו או לא הגיעו ליעדם, אך העלות לכל פגיעה מוצלחת הסתכמה בכ-350,000 דולר, פחות מהטיל הרוסי היעיל ביותר מבחינת עלות (כמיליון דולר). רחפנים זולים מרווים את מערך ההגנה האווירית ומכלים את המיירטים.