כוח המשימה הפיליפיני נגד הקומוניזם דרש חקירת או"ם של 98 מקרי הרג והוצאה להורג ללא משפט של אזרחים המיוחסים למורדים הקומוניסטים

הפיליפינים

גוף הממשלה הפיליפינית להתמודדות עם המרד הקומוניסטי, "כוח המשימה הלאומי לסיום הסכסוך המזוין הקומוניסטי המקומי" (NTF-ELCAC), דרש ב-19 בחודש (שעון מקומי) במסיבת העיתונאים FAQCheck מהאו"ם (UN) ומגופי זכויות אדם בינלאומיים לחקור 98 מקרי הרג והוצאה להורג ללא משפט של אזרחים. NTF-ELCAC מייחס את המקרים למפלגה הקומוניסטית של הפיליפינים-צבא העם החדש-החזית הדמוקרטית הלאומית (CPP-NPA-NDF). NTF-ELCAC מסר כי 90 מתוך 98 המקרים אירעו באי נגרוס. סוכנות הידיעות הממלכתית של הפיליפינים PNA דיווחה על תוכן מסיבת העיתונאים באותו יום בשעה 18:39 (שעון הפיליפינים).

NTF-ELCAC: תועדו 98 מקרים מ-2021 ועד אוקטובר השנה

במסיבת העיתונאים הופיעה עורכת הדין ליזה פידליס קניאדה (Liza Fidelis Cañada), דוברת המזכירות הלאומית של NTF-ELCAC וראש אגף שיתוף הפעולה עם בעלי עניין. הדוברת קניאדה אמרה כי בין 2021 לאוקטובר 2026 תועדו 98 מקרי רצח והוצאה להורג ללא משפט שככל הנראה ביצעו CPP-NPA-NDF. המספר 98 הוא נתון ש-NTF-ELCAC הציג, ובידיעת PNA לא צוין מי תיעד את המקרים ובאיזו שיטה.

לפי שנים: 3 מקרים ב-2021, 3 ב-2022, 21 ב-2024 ו-37 ב-2025. השנה תועדו מינואר עד אוקטובר 34 מקרים. לא הוצג נתון לשנת 2023. מ-2024 ועד אוקטובר השנה תועדו 92 מקרים, כלומר רוב המקרים מרוכזים בשלוש השנים האחרונות.

הספירה עלתה בתוך חמישה חודשים מ-59 מקרים במאי ל-98

המזכירות הלאומית של NTF-ELCAC מסרה בהודעה מ-26 במאי בשמו של ארנסטו ס. טורס ג'וניור (Ernesto C. Torres Jr.), ראש המזכירות דאז, כי בין 2021 למאי 2026 תועדו לפחות 59 מקרי הרג והוצאה להורג ללא משפט על רקע "תיוג כמרגלים" (spy-tagging). לפי ההודעה, 51 מהם אירעו באזור האי נגרוס (Negros Island Region) – 41 במחוז נגרוס אוקסידנטל ו-10 במחוז נגרוס אוריינטל. לפי ההודעה דאז, 49 מתוך 51 המקרים אירעו בין ינואר 2025 למאי 2026.

באותה הודעה מסר NTF-ELCAC כי הוא אוסף ומאמת יותר מ-20 מקרים נוספים שבהם היו מעורבים אזרחים וכוחות הממשלה, וכי הסך הכול עשוי להגיע לכ-85 בנגרוס ולקרוב ל-90 בכל המדינה. 98 המקרים ו-90 המקרים בנגרוס שפורסמו ב-19 בחודש עולים על הערכה זו.

ב-1 בספטמבר הציגה משלחת בראשות ראש המזכירות הלאומית של NTF-ELCAC, סגן השר דנילו ג. פמונג (Danilo G. Pamonag), ליועצת הבכירה לזכויות אדם בנציבות האו"ם לזכויות האדם (OHCHR), סיגנה פולסן (Signe Poulsen), 71 מקרים של הרג שרירותי והפרות זכויות אדם בידי CPP-NPA שתיעדה המזכירות מאז ינואר 2025, כך מסר NTF-ELCAC. לפי NTF-ELCAC, פולסן קיבלה את החומר והתחייבה להעבירו למנגנוני זכויות האדם הבינלאומיים המתאימים. ראש המזכירות פמונג אמר באותה פגישה: "There can be no selective application of human rights" (אי אפשר להחיל את זכויות האדם באופן סלקטיבי).

NTF-ELCAC: בנגרוס נהרגו בזה אחר זה קשישה בשנות ה-70 לחייה, חקלאים ומורדים לשעבר שערקו

NTF-ELCAC נקב בהודעת מאי בשמות של קורבנות. לדברי NTF-ELCAC, ב-3 בפברואר נהרגה לאונורה אנגיט (Leonora Anguit, בת 74) מהכפר טאפי שבעיר קבנקלן במחוז נגרוס אוקסידנטל, ו"פיקוד ארמנדו סומאיאנג ג'וניור" (ASJC) של NPA נטל אחריות על ההרג. NTF-ELCAC מסר: "Lola Leonora was not killed in combat. She was not an armed fighter" (סבתא לאונורה לא נהרגה בקרב. היא לא הייתה לוחמת חמושה).

NTF-ELCAC מסר כי לאחר הקרב בטובוסו ב-19 באפריל נמשכו מקרי ההרג. ב-22 באפריל נהרג בעיר סיפאליי לינדיו אלבינו (42); ב-5 במאי בקלטרווה החקלאי ג'מאר מהוסאי (53); ב-13 במאי, גם כן בקלטרווה, החקלאי גרי בייטן (53); וב-19 במאי בבינלבגן המורד לשעבר ג'וזף אגוסטין (38). כל ארבעת המקומות נמצאים במחוז נגרוס אוקסידנטל. ההודעה מנתה בנוסף כקורבנות בשנת 2026 את פעיל הכנסייה ריי נורקיאנה ואת רודולפו פחרדו, בן 72, פקיד ברנגאי לשעבר.

מקרי ההרג בנגרוס עוררו דאגה גם ב-2024. מפקד חטיבת חי"ר 303 של צבא הפיליפינים, תת-אלוף אורלנדו אדרלין (Orlando Edralin), מסר בהודעה ב-13 במאי 2024 כי בין השבוע השני של אפריל לשבוע הראשון של מאי אותה שנה נהרגו לפחות שמונה אזרחים בכמה כפרים מרוחקים במחוז נגרוס אוקסידנטל. לפי ידיעת PNA, ‏NPA הגדיר בהודעה לעיתונות מטעמו את הקורבנות כ"סוכנים צבאיים" (military agents). תת-אלוף אדרלין אמר כי ההרג "not only abhorrent but also a gross violation of human rights and the principles of humanity" (אינו רק מתועב אלא גם הפרה בוטה של זכויות האדם ושל עקרונות האנושיות).

הדוברת קניאדה: "האשמה בריגול הפכה לגזר דין מוות" – והגדירה זאת כרצח

הקורבנות ש-NTF-ELCAC מנה הם חקלאים, פועלים, נשים, קשישים, פקידי ברנגאי, "שומרי שלום קהילתיים" (community peacekeepers) ומורדים לשעבר שהניחו את נשקם וחזרו לחברה. הדוברת קניאדה אמרה כי רבים מהקורבנות סומנו לפני מותם כמודיעים של הממשלה או כ"מרגלים" (spies). לטענת NTF-ELCAC, לא התקיים כל הליך שיפוטי חוקי (without any lawful judicial process).

הדוברת קניאדה אמרה: "A mere accusation of being a spy has become a death sentence" (האשמה גרידא בריגול הפכה לגזר דין מוות). הדוברת קניאדה כינתה זאת "murder masquerading as revolutionary discipline" (רצח המתחפש למשמעת מהפכנית), ואמרה: "These are not revolutionary acts. These are murders" (אלה אינם מעשים מהפכניים. אלה רציחות).

NTF-ELCAC דרש להפסיק מיד את כל מקרי ההרג הממוקדים. הדוברת קניאדה טענה כי אלימות זו חושפת את "הייאוש הגובר" (growing desperation) של שרידי CPP-NPA-NDF. ידיעת PNA מסרה כי ירידת השפעתם של כוחות אלה מתרחשת במקביל להתרחבות השלום, השירותים הציבוריים והזדמנויות הפיתוח.

NTF-ELCAC ביקש מהאו"ם ומהארגונים הבינלאומיים ארבעה דברים: חקירה עצמאית של 98 המקרים, שימור ראיות, זיהוי מי שהורו על ההרג או ביצעו אותו, והליכים פליליים נגד האחראים. NTF-ELCAC קרא גם לארגוני זכויות האדם בפיליפינים ולגורמים שונים בחברה לתמוך בחקירה הוגנת. הדוברת קניאדה אמרה: "Ninety-eight documented incidents demand 98 answers" (תשעים ושמונה מקרים מתועדים דורשים 98 תשובות). בהודעת מאי דרש NTF-ELCAC מוועדת זכויות האדם של הפיליפינים (CHR) "לפעול במהירות" (act with dispatch).

חוק הרפובליקה 9851 מגדיר הוצאה להורג ללא משפט כפשע מלחמה ואינו קובע התיישנות

הדוברת קניאדה הציגה כבסיס משפטי את סעיף 3 המשותף לאמנות ז'נבה, ואמרה כי במקרים הרלוונטיים חל גם הפרוטוקול הנוסף השני. לפי נוסח אמנת ז'נבה הרביעית מ-1949 שפרסמה OHCHR, סעיף 3(1)(a) אוסר "Violence to life and person, in particular murder of all kinds" (אלימות נגד החיים והגוף, ובמיוחד רצח מכל סוג), וסעיף קטן (d) אוסר להטיל עונשים ולבצעם "without previous judgment pronounced by a regularly constituted court" (ללא פסק דין קודם שניתן בידי בית משפט שהוקם כדין).

חוק הרפובליקה 9851 של הפיליפינים, שהדוברת קניאדה ציטטה, הוא "החוק הפיליפיני בדבר פשעים נגד המשפט ההומניטרי הבינלאומי, רצח עם ופשעים אחרים נגד האנושות", שאושר ב-11 בדצמבר 2009. סעיף 4(b) בנוסח המקורי המפורסם בספרייה האלקטרונית של בית המשפט העליון של הפיליפינים מגדיר כפשע מלחמה הפרות חמורות של סעיף 3 המשותף שבוצעו בסכסוך מזוין שאינו בינלאומי נגד "persons taking no active part in the hostilities" (אנשים שאינם נוטלים חלק פעיל בפעולות האיבה). פסקה 1 באותו סעיף קטן מונה אלימות נגד החיים והגוף, ובכלל זה "willful killings" (הרג במזיד), ופסקה 4 מונה "The passing of sentences and the carrying out of executions without previous judgment" (הטלת עונשים וביצוע הוצאות להורג ללא פסק דין קודם).

סעיף 3(c) באותו חוק, המגדיר סכסוך מזוין, רואה ב"אלימות מזוינת ממושכת" (protracted armed violence) בין רשויות הממשלה לקבוצות חמושות מאורגנות סכסוך מזוין שאינו בינלאומי. הוא אינו כולל מהומות פנימיות כמו התפרעויות או "isolated and sporadic acts of violence" (מעשי אלימות בודדים וספורדיים). הדוברת קניאדה סייגה במסיבת העיתונאים כי לשם התגבשות פשע מלחמה יש לבחון את היסודות המשפטיים ואת האחריות הפלילית האישית.

סעיף 7 קובע כי במקרה של הרשעה יוטל עונש של רקלוסיון טמפורל (reclusion temporal) בדרגה הבינונית עד המרבית וקנס של 100 אלף עד 500 אלף פסו. במקרים חמורים במיוחד, כמו עבירה שגרמה למוות או לפגיעה קשה, יוטל רקלוסיון פרפטואה (reclusion perpetua) וקנס של 500 אלף עד מיליון פסו. סעיף 10 קובע כי מפקד שידע או היה צריך לדעת על עבירות של פקודיו ולא מנע אותן ייענש "as a principal" (כמבצע עיקרי), וסעיף 11 קובע כי על העבירות לפי חוק זה לא חלה התיישנות. NTF-ELCAC דרש במסיבת העיתונאים לזהות לא רק את המבצעים אלא גם את מי ש"הורו" (ordered) על ההרג.