האיחוד האירופי על אשרור הסכם הגבולות הימיים עם טורקיה בפרלמנט לוב: "בטל ומבוטל"; האיחוד התייצב לצד יוון וקפריסין

אירופה

נשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין פרסמו בליל 20 בחודש (שעון מקומי) הצהרה משותפת, ובה נאמר כי מזכר ההבנות הטורקי-לובי על תיחום אזורי השיפוט הימיים, שאשרר הפרלמנט של לוב באותו יום, הוא "בטל ומבוטל (null and void)". גם הנציג העליון של האיחוד האירופי קבע למחרת, בהצהרה בשם האיחוד, כי המזכר "אינו יכול להוליד כל תוצאה משפטית למדינות שלישיות". משרד החוץ של טורקיה, הצד למזכר, בירך על החלטת בית הנבחרים של לוב, ומשרד החוץ של יוון מסר כי הוא דוחה את ההחלטה. ההצהרה המשותפת חזרה ואישרה את הסולידריות עם יוון וקפריסין, והצהרת הנציג העליון קראה לכבד את הזכויות הריבוניות של כל המדינות החברות.

שני ראשי האיחוד האירופי קבעו בליל האשרור כי המזכר "בטל ומבוטל"

ההצהרה המשותפת עלתה לאתר מועצת האיחוד האירופי ב-21:30 שעון בריסל ב-20 בחודש. ההצהרה, בת חמישה משפטים, פותחת במשפט: "אנו מצטערים עמוקות על אשרור היום, בידי הפרלמנט הלובי, של מה שמכונה מזכר ההבנות הלובי-טורקי על תיחום אזורי השיפוט הימיים בים התיכון (We deeply regret the ratification today by the Libyan Parliament of the so-called Libyan-Türkiye Memorandum of Understanding on the delimitation of maritime jurisdictions in the Mediterranean Sea)".

השניים הדגישו כי עמדת האיחוד בסוגיה נקבעה בבירור במועצה האירופית ב-2019 ולא השתנתה מאז. הם קבעו: "הסכם זה פוגע בזכויות הריבוניות של מדינות שלישיות, אינו תואם את חוק הים, והוא בטל ומבוטל (This agreement infringes upon the sovereign rights of third states, it does not comply with the Law of the Sea, and is null and void)".

בהצהרה נאמר: "אנו חוזרים ומאשרים את הסולידריות שלנו עם יוון וקפריסין (We reaffirm our solidarity with Greece and Cyprus)". המשפט האחרון חזר על עמדתו הקיימת של האיחוד, המתנגדת לכל התערבות חיצונית בלוב. בהצהרה לא היה משפט המותח ביקורת על ממשלת טורקיה בשמה.

למחרת ביסס הנציג העליון את עמדתו על מסקנות פסגות 2019 ו-2025

הצהרת הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון פורסמה ב-21 בחודש ב-18:54 (שעון בריסל) כמסמך מספר 842/26. ההצהרה נוסחה כהצהרה שמסר הנציג העליון "בשם האיחוד האירופי (on behalf of the EU)". ההצהרה הביעה "צער רב (strongly regrets)" על כך שבית הנבחרים של לוב אשרר ב-20 באוקטובר 2026 את מזכר ההבנות הטורקי-לובי מ-2019.

הנציג העליון מסר: "עמדת האיחוד האירופי בנוגע למזכר ההבנות איתנה וברורה". ההצהרה הסתמכה על מסקנות המועצה האירופית מדצמבר 2019 ועל אישורן מחדש ביוני 2025, וקבעה כי המזכר פוגע בזכויות הריבוניות של מדינות שלישיות ואינו תואם את חוק הים. בהמשך נאמר: "הוא בטל ומבוטל ואינו יכול להוליד כל תוצאה משפטית למדינות שלישיות (It is null and void and cannot produce any legal consequences for third States)".

המשפט האחרון כוון למזרח הים התיכון כולו. הנציג העליון מסר כי לאיחוד יש "אינטרס אסטרטגי (strategic interest)" בסביבה יציבה ובטוחה במזרח הים התיכון. הוא קרא לכל המדינות לכבד את הזכויות הריבוניות של כל המדינות החברות, בהתאם לדין האיחוד האירופי ולמשפט הבינלאומי, לרבות אמנת האו"ם לחוק הים (UNCLOS).

מסקנות האיחוד האירופי שוללות את המזכר באותו נוסח מאז 2019

סעיף 19 במסקנות פסגת המועצה האירופית מ-12 בדצמבר 2019 (EUCO 29/19), שעליהן הסתמך האיחוד, קבע כי מזכר ההבנות הטורקי-לובי "פוגע בזכויות הריבוניות של מדינות שלישיות, אינו תואם את חוק הים ואינו יכול להוליד כל תוצאה משפטית למדינות שלישיות". אותו סעיף חזר ואישר את הקביעה ממסקנות אוקטובר אותה שנה על הקידוחים הבלתי חוקיים של טורקיה באזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) של קפריסין. הפסגה מסרה בסעיף זה: "אנו חוזרים ומאשרים במפורש את הסולידריות עם יוון וקפריסין בנוגע לפעולות אלה של טורקיה".

גם סעיף 52 במסקנות הפסגה מ-26 ביוני 2025 (EUCO 12/25) כלל שוב את אותו נוסח. הסעיף עסק גם ב"מצב המדאיג" בלוב ובהשלכות האפשריות שלו על ביטחון אירופה ועל זרמי ההגירה. לפי תמליל מסיבת העיתונאים שפרסם משרד ראש ממשלת יוון, אמר ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס במסיבת עיתונאים למחרת כי "הנוסח הקודם הושב", שהגדיר את המזכר הטורקי-לובי כחסר בסיס ובלתי חוקי. הוא הדגיש: "we do not accept, not as Greece, not as Europe, any such fait accompli" (איננו מקבלים, לא כיוון ולא כאירופה, כל עובדה מוגמרת כזו). באותה מסיבת עיתונאים אמר מיצוטאקיס כי נראה ש"נתיב הגירה חדש" נפתח בין מזרח לוב לבין האי כרתים.

משרד החוץ של טורקיה בירך: המזכר "בתוקף מאז 2019"

משרד החוץ של טורקיה פרסם ב-20 בחודש את הודעה לעיתונות מספר 202. המשרד מסר: "אנו מברכים על ההחלטה שקיבל היום (20 באוקטובר) בית הנבחרים של לוב", והוסיף כי המזכר "בתוקף מאז 2019 (which has been in force since 2019)".

משרד החוץ טען כי המזכר מבוסס על המשפט הבינלאומי ועל עקרונות היושר, מגן על הזכויות והאינטרסים ההדדיים של שתי המדינות ומעמיק את שיתוף הפעולה בין טורקיה ללוב. טורקיה מסרה כי בהתאם למחויבותה למשפט הבינלאומי תמשיך לשתף פעולה עם כל השותפות למען האמון, היציבות והשלום באגן הים התיכון. בהודעה לא הוזכרו הצהרות האיחוד האירופי או יוון.

ההיגיון הטורקי לא השתנה מאז 2019. דובר משרד החוץ דאז, חאמי אקסוי, מסר בתשובה מ-1 בדצמבר 2019 (QA-73) כי ההסכם עם לוב קבע חלק מהגבול המערבי של אזורי השיפוט הימיים של טורקיה במזרח הים התיכון. הדובר אקסוי טען כי איים אינם יכולים לחסום את ההיטל החופי של טורקיה, שלה קו החוף היבשתי הארוך ביותר במזרח הים התיכון. לפי ההיגיון הטורקי, איים השוכנים מעבר לקו האמצע בין שתי היבשות אינם יכולים ליצור אזורי שיפוט מעבר למים הטריטוריאליים, ובתיחום יש להביא בחשבון את אורך החופים ואת כיוונם. הוא גם דחה את מה שתיאר כטענה היוונית, שלפיה קסטלוריזו, אי קטן הסמוך ליבשת הטורקית, יקבל אזור שיפוט ימי גדול פי 4,000 משטחו. הדובר אקסוי אמר גם כי בשל הטענות "המקסימליסטיות והבלתי מתפשרות (Maximalist and uncompromising)" של יוון ושל הקפריסאים היוונים איבדה מצרים 40 אלף קמ"ר. הוא מסר כי לפני חתימת המזכר הציעה טורקיה שוב ושוב לכל הצדדים לנהל משא ומתן להסכם המבוסס על יושר, וכי היא עדיין מוכנה לנהל משא ומתן. הדובר אקסוי טען כי שתי המדינות הבהירו בהסכם זה את נחישותן שלא לאפשר כל עובדה מוגמרת (fait accompli).

חומר שפרסמה ב-2020 מנהלת התקשורת של נשיאות טורקיה טען כי המזכר סיכל הסכמים אפשריים בין יוון למצרים ובין יוון לקפריסין, שנועדו לצמצם את שטח השיפוט הימי של טורקיה מ-186 אלף קמ"ר ל-41 אלף קמ"ר. החומר הציג את האי מייס כאי ששטחו 12 קמ"ר והמרוחק 2 ק"מ מהיבשת הטורקית.

יוון השיבה כי הגאוגרפיה וחוק הים אינם משתנים בהחלטת פרלמנט

משרד החוץ של יוון מסר בהודעה מ-20 בחודש: "יוון דוחה את החלטת בית הנבחרים של לוב לאשר את מה שמכונה המזכר הטורקי-לובי מ-2019". המשרד מסר כי ההחלטה אינה משנה את העובדה שהמזכר "בלתי חוקי, בטל ומבוטל (illegal, null and void)". המשרד הדגיש: "Geography and international law of the sea cannot be altered by unilateral, legally unfounded parliamentary decisions" (הגאוגרפיה והמשפט הבינלאומי של הים אינם יכולים להשתנות בהחלטות פרלמנטריות חד-צדדיות וחסרות בסיס משפטי).

יוון הציגה שוב גם את הטיעון המשפטי. משרד החוץ מסר כי לטורקיה וללוב אין חופים נגדיים או סמוכים שיכולים לשמש בסיס חוקי לתיחום אזורים ימיים. המשרד מסר גם כי המזכר התעלם מהאיים היווניים ומהזכאות של איים לאזורים ימיים לפי אמנת האו"ם לחוק הים ולפי המשפט הבינלאומי המנהגי. משרד החוץ הדגיש כי יוון כבר חתמה על הסכמי גבולות ימיים עם מצרים ועם איטליה בהתאם למשפט הבינלאומי של הים, ובכך כיבדה את הזכויות הריבוניות של שכנותיה.

שני המשפטים האחרונים בהודעה רמזו על תגובה. משרד החוץ קרא לצד הלובי להימנע מפעולות המנוגדות למשפט הבינלאומי ופוגעות ביציבות במזרח הים התיכון. בהמשך נאמר: "יוון כבר עדכנה את שותפותיה ובעלות בריתה, ותנקוט כל פעולה מתאימה לשמירה על זכויותיה הריבוניות (will take all appropriate action to safeguard its sovereign rights)".

יוון מציינת כי קו המרחק השווה במזכר מ-2019 עובר דרך כרתים

במקרא של מפה 13 שפרסם משרד החוץ של יוון מצוין תאריך המזכר כ-27 בנובמבר 2019. לפי ההסבר למפה, נספח 2 של המזכר קבע 18 נקודות בסיס על חוף טורקיה ו-18 על חוף לוב. משרד החוץ של יוון הסביר כי קו המרחק השווה שנמתח מנקודות אלה עובר בשטח האי כרתים. באותה מפה מסומנים גם קו הסכם תיחום ה-EEZ בין יוון למצרים מ-6 באוגוסט 2020 ובלוקי החיפושים שקיבלה חברת הנפט הטורקית (TPAO). לפי החומר של מנהלת התקשורת של נשיאות טורקיה, ביקרה משלחת בראשות יו"ר המועצה הנשיאותית של לוב דאז, פאיז א-סראג', בטורקיה ב-26 עד 28 בנובמבר 2019. האספה הלאומית הגדולה של טורקיה אשררה את מזכר השיפוט הימי ב-5 בדצמבר 2019, ואת מזכר שיתוף הפעולה הביטחוני ב-21 באותו חודש.

בהמשך הוביל המזכר לפיתוח משאבים. ממשלת האחדות הלאומית של לוב (GNU) וטורקיה חתמו ב-3 באוקטובר 2022 בטריפולי על מזכר הבנות בתחום הפחמימנים. משרד החוץ של יוון מסר באותו יום בהודעה כי המזכר מ-2019 "בלתי חוקי, בטל ומבוטל ואינו קיים", וכי לאיש אין זכות להסתמך עליו. יוון הזהירה כי אם יינקטו פעולות ליישום המזכר, היא תגיב ברמה הדו-צדדית, ברמת האיחוד האירופי וברמת ברית נאט"ו (NATO). משרד החוץ של יוון מסר באותה הודעה כי בהיעדר הסכם דו-צדדי נקבע המדף היבשתי לפי קו האמצע, וכי ליוון יש מלכתחילה זכויות מובנות במדף היבשתי לפי אמנת האו"ם לחוק הים. בדף המציג את היחסים עם לוב באתר משרד החוץ של יוון מצוין כי ממשלת האחדות חתמה על מזכר הפחמימנים לאחר תום המנדט שלה, והמזכר מ-2019 מוגדר כאיום פוטנציאלי על היציבות והשלום באזור. גם משרד החוץ של קפריסין מסר בהודעה למחרת כי "המזכר" מ-2019 פוגע בזכויות הריבוניות של מדינות שלישיות ולכן הוא בלתי חוקי, בטל ומבוטל ואינו מוליד כל תוצאה משפטית למדינות שלישיות.