זלנסקי נפגש עם הנהלת קונגסברג, יצרנית NASAMS; היעד: ניסוי של מערכת היירוט הבליסטי האירופית FREYJA עד סוף השנה

אוסלו, נורווגיה

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נפגש ב-21 בחודש (שעון מקומי) באוסלו שבנורווגיה עם ראש הממשלה יונאס גאר סטורה, עם שר ההגנה טורה סנדוויק ועם המנכ"ל (CEO) של קונגסברג (Kongsberg), יצרנית מערכת ההגנה האווירית NASAMS, איירק ליה. משרד נשיא אוקראינה מסר כי בפגישה נדונו התחומים שבהם ניתן להאיץ את תוכנית היירוט הבליסטי האירופית 'FREYJA', שנורווגיה משתתפת בה, כדי להביאה לשלב הניסויים עד סוף השנה. לדברי משרד הנשיא, אוקראינה מצפה לחבילות סיוע ביטחוני נוספות בחודש הבא. יום קודם לכן, ב-20 בחודש, לאחר פגישה עם הצד האמריקני, הביעה אוקראינה תודה על כך שמערכת ההתרעה המוקדמת מפני מתקפות טילים בליסטיים רוסיות פועלת כעת.

זלנסקי דן עם הנהלת קונגסברג בהמשך שיתוף הפעולה בנוגע ל-NASAMS

בפגישה ב-21 בחודש השתתפה גם משלחת של חברת קונגסברג. משרד הנשיא מסר כי הצדדים דנו בשיתוף הפעולה העתידי סביב מערכת ההגנה האווירית NASAMS. משרד הנשיא תיאר את NASAMS כך: "ці системи фактично щодня ефективно захищають наших людей і критичну інфраструктуру" (מערכות אלה מגנות למעשה מדי יום ביעילות על אנשינו ועל התשתיות החיוניות).

נמסר גם לוח זמנים לסיוע. משרד הנשיא מסר: "Україна розраховує, що наступного місяця будуть додаткові пакети оборонної підтримки" (אוקראינה מצפה שבחודש הבא יהיו חבילות נוספות של סיוע ביטחוני). סכומי החבילות ופריטיהן לא פורסמו.

עם ראש הממשלה סטורה דן זלנסקי בצעדים הבאים לקראת שלום צודק. זלנסקי הודה לנורווגיה על מנהיגותה בסיוע לאוקראינה בתחומי הביטחון, הכלכלה והדיפלומטיה.

ייפתח גם שיתוף פעולה חדש בתחום התקשורת לצבא אוקראינה. משרד הנשיא מסר כי הוקדשה תשומת לב נפרדת ל-"початку роботи над новими спроможностями супутникового зв'язку для українських воїнів" (תחילת העבודה על יכולות חדשות של תקשורת לוויינית ללוחמים האוקראינים). משרד הנשיא הוסיף כי ישתתפו גם שותפות שיש להן היכולת לתמוך בכך.

באותו יום נפגש זלנסקי עם יו"ר הפרלמנט הנורווגי (הסטורטינג), מסוד גרחאני, ועם ראשי כל המפלגות בפרלמנט, ודן בסיוע כספי וב-"дефіцит бюджету України на оборону" (הגירעון בתקציב הביטחון של אוקראינה). משרד הנשיא הדגיש את חשיבות הסיוע של מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי (EU) ומסייעות ברמה הדו-צדדית. לפי משרד הנשיא, נורווגיה מוכנה לסייע לאוקראינה. בפגישה זו אמר זלנסקי: "Ми дуже вдячні за вашу рішучу підтримку нашої країни, нашого народу та наших воїнів" (אנו אסירי תודה מאוד על תמיכתכם הנחושה בארצנו, בעמנו ובלוחמינו). גם על ההחלטה בדבר סיוע אנרגטי אמר: "Ми також вдячні за рішення щодо енергетичної підтримки" (אנו מודים גם על ההחלטה בדבר תמיכה אנרגטית). יו"ר הפרלמנט גרחאני אמר: "Ми в цьому парламенті не залишаємо в біді наших друзів і союзників" (אנו בפרלמנט הזה איננו נוטשים את חברינו ובעלי בריתנו בעת צרה).

FREYJA, שנורווגיה משתתפת בה, מבקשת להיכנס לשלב הניסויים בסוף השנה

FREYJA הייתה הנושא המרכזי בפגישה. משרד הנשיא מסר: "Норвегія також активно бере участь у європейській антибалістичній програмі FREYJA" (נורווגיה משתתפת באופן פעיל גם בתוכנית היירוט הבליסטי האירופית FREYJA). על ההתקדמות נאמר: "Вже є перші результати у створенні окремих елементів системи" (כבר יש תוצאות ראשונות ביצירת רכיבים נפרדים של המערכת).

הצדדים הצביעו על נקודות שבהן ניתן להקדים את לוח הזמנים. לפי משרד הנשיא, דנו הצדדים בתחומים שניתן להאיץ "щоб вийти на випробування до кінця цього року" (כדי להגיע לניסויים עד סוף השנה). מקום הניסויים, הרכיבים שייבחנו ועלות הניסויים לא נמסרו.

לוח הזמנים התגבש בתוך שלושה חודשים. בפגישה הראשונה בפריז ביולי אמר זלנסקי כי הוא מקווה ש-FREYJA תפעל בתוך 12 חודשים. משרד הנשיא מסר בהודעה על הפגישה באוסלו בספטמבר כי באוגוסט הציב זלנסקי יעד להשגת תוצאות קונקרטיות עד סוף 2026 או תחילת 2027. הפעם הוצג כיעד תחילת הניסויים עד סוף השנה.

FREYJA יצאה לדרך ביולי בפריז כקואליציה של עשר מדינות להגנה מפני טילים בליסטיים

הפגישה הראשונה של FREYJA התקיימה ב-13 ביולי בפריז שבצרפת. לפי משרד הנשיא, חתמו באותו יום מנהיגי המדינות על הצהרה משותפת על הקמת 'הקואליציה להגנה משולבת מפני טילים בליסטיים'. המדינות המייסדות הן עשר: אוקראינה, דנמרק, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, נורווגיה, ספרד, שוודיה ובריטניה. משרד הנשיא מסר כי הקואליציה פתוחה גם למדינות אחרות השותפות לעקרונותיה ולמטרותיה.

בין החברות נמנו Kongsberg Defence & Aerospace (Kongsberg D&A), תאלס, ספרן, MBDA, סאאב, Diehl Defence, הנסולדט, לאונרדו והחברה האוקראינית Fire Point. זלנסקי אמר אז: "Others have radars and other critical components. So it is important that we truly join forces" (לאחרים יש מכ"מים ורכיבים קריטיים אחרים. לכן חשוב שנאחד כוחות באמת). הוא הוסיף: "Europeans themselves will be able to decide how many systems Europe needs and where they should be deployed" (האירופים עצמם יוכלו להחליט כמה מערכות אירופה צריכה והיכן לפרוס אותן). זלנסקי אמר גם: "Russia is making its final bet on ballistic missile strikes against cities and villages" (רוסיה מהמרת את ההימור האחרון שלה על מתקפות טילים בליסטיים על ערים וכפרים).

גם ממשלת נורווגיה הודיעה באותו יום על השתתפותה. משרד ראש ממשלת נורווגיה ומשרד ההגנה מסרו כי הקואליציה תאגד את המומחיות, התעשייה והטכנולוגיה של המדינות החברות לפיתוח הגנה אירופית מפני טילים בליסטיים, ותשלים את מערכות ההגנה הקיימות שהמדינות החברות כבר רכשו או ירכשו. נורווגיה תתרום בהעברת טכנולוגיה, בשיתוף יכולות ובמסירת מידע. שר ההגנה סנדוויק מסר כי "det norske selskapet KDA med stor erfaring fra NASAMS-systemet" (החברה הנורווגית KDA, בעלת ניסיון רב ממערכת NASAMS) תשתתף בפיתוח. השר סנדוויק אמר: "Dette er ikke rettet mot noen, men handler om å beskytte vår egen befolkning" (הדבר אינו מכוון נגד איש, אלא נועד להגן על האוכלוסייה שלנו). ראש הממשלה סטורה אמר: "Vi skal arbeide målrettet og raskt for å utvikle en kapasitet for forsvar mot ballistiske missiler" (נפעל באופן ממוקד ומהיר כדי לפתח יכולת הגנה מפני טילים בליסטיים).

FREYJA לוטשה דרך סדרי העדיפויות הדיפלומטיים באוגוסט-ספטמבר ודרך כנס התעשייה באוסלו

זלנסקי הציג ב-3 באוגוסט בפני ראשי הנציגויות בחו"ל את סדרי העדיפויות הדיפלומטיים לשנה זו, ודרש בנפרד להרחיב את FREYJA. זלנסקי אמר: "Our FREYJA can become a shared European system providing integrated protection" (ה-FREYJA שלנו יכולה להפוך למערכת אירופית משותפת המספקת הגנה משולבת). הוא ציין גם כי חלק מהחברות הרוסיות המרכזיות המעורבות בייצור טילים בליסטיים עדיין אינן נתונות לסנקציות של ארצות הברית, בריטניה, יפן, שווייץ ואחרות.

שלושה ימים לאחר מכן, ב-6 באוגוסט, שוחח זלנסקי בטלפון עם ראש הממשלה סטורה והציג את מצב יישום FREYJA ואת לוח הזמנים לשלבים הבאים. זלנסקי ציין כי אנשי הצד הנורווגי משתתפים בעבודה ושיבח את תרומתם. בשיחה זו אמר זלנסקי: "We are trying to accelerate all processes as much as possible" (אנו מנסים להאיץ את כל התהליכים ככל האפשר).

בספטמבר התקיים באוסלו כנס תעשייה. משרד ראש ממשלת נורווגיה מסר כי ב-8 בספטמבר נפגשו ראש הממשלה סטורה והנשיא זלנסקי עם נציגי חברות ביטחוניות אירופיות ודנו בפיתוח הגנה מפני טילים בליסטיים. ראש הממשלה סטורה אמר: "Antiballistisk luftforsvar er heilt sentralt for å få dette til" (הגנה אווירית נגד טילים בליסטיים היא מרכזית לחלוטין כדי להשיג זאת). משרד נשיא אוקראינה מנה בהודעה מ-9 בספטמבר את משתתפי הפגישה: בכירים מ-Fire Point, קונגסברג, Weibel, סאאב, Diehl Defence, הנסולדט, תאלס, ספרן, Sener ולאונרדו. לפי משרד הנשיא, אמר זלנסקי כי אוקראינה יכולה לפתח ולייצר טילי יירוט ומשגרים, וכי גם השותפות צריכות להיות מוכנות לתרום.

נורווגיה הקצתה ביולי 3 מיליארד קרונות לסיוע בהגנה אווירית ומשתתפת גם ברכישת פטריוט

שישה ימים לפני השקת FREYJA הציגה נורווגיה סיוע חדש בהגנה אווירית. משרד ראש ממשלת נורווגיה ומשרד ההגנה הודיעו ב-7 ביולי על סיוע של 3 מיליארד קרונות להגנה האווירית של אוקראינה. ראש הממשלה סטורה, לאחר שנפגש עם זלנסקי בפסגת נאט"ו באנקרה, אמר כי ההגנה מפני טילים בליסטיים היא אחד הצרכים החשובים ביותר של אוקראינה, וכן: "Derfor bidrar vi nå med tre milliarder kroner til luftvern" (לכן אנו תורמים כעת 3 מיליארד קרונות להגנה אווירית).

לפי ממשלת נורווגיה, נורווגיה מתכננת להזמין ישירות מהיצרנית האמריקנית טילי יירוט חדשים של פטריוט, יחד עם גרמניה וקנדה. ממשלת נורווגיה ציינה תחילה בהודעה את דנמרק כמדינה מזמינה שותפה, אך בתיקון מ-9 ביולי הוסרה דנמרק. מאחר שזמן האספקה של חלק מטילי הפטריוט ארוך, מקדמת נורווגיה גם אפשרות לרכוש טילים ממדינות שכבר מחזיקות בהם ולתרום אותם במהירות לאוקראינה. הוחלט להמשיך גם בתמיכה ב-PURL (רשימת הדרישות המועדפות של אוקראינה) של נאט"ו, המתאמת מימון רכש של ציוד צבאי אמריקני ותרומתו. השר סנדוויק אמר: "Patriot er et svært effektivt luftvernsystem" (פטריוט היא מערכת הגנה אווירית יעילה מאוד).

ממשלת נורווגיה מסרה כי בשנים 2023–2025 העניקה לאוקראינה סיוע בהגנה אווירית בהיקף של יותר מ-30 מיליארד קרונות. משרד נשיא אוקראינה מסר ב-20 בחודש, בהודעה על פגישת זלנסקי עם מלך נורווגיה הוקון השמיני, כי היקף הסיוע הכולל שנתנה נורווגיה בכמעט חמש השנים מאז הפלישה הרוסית המלאה הגיע ל-22.5 מיליארד דולר.