ראש ממשלת בריטניה ברנהם לטראמפ: "גישה מלאה לסטארלינק לאוקראינה"… והזכיר גם את לחצה של ארגנטינה בנוגע לשדה הנפט בפוקלנד
לונדון
ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהם, שוחח בטלפון ב-23 בחודש (שעון מקומי) עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, והדגיש כי יש לאפשר לאוקראינה גישה מלאה לסטארלינק (Starlink). בהודעה שפרסם מעון ראש הממשלה הבריטי באותו יום בשעה 19:36 (שעון מקומי) על סיכום השיחה, נמסר כי שני המנהיגים דנו בפרויקט הנפט "סי ליון" (Sea Lion) באיי פוקלנד, וכי ברנהם העלה את ההשלכות הכלכליות של "צעדי הכפייה" של ארגנטינה על בריטניה וארצות הברית. שני המנהיגים דנו גם באישור שדה הגז "ג'קדו" (Jackdaw) בבריטניה, בשיתוף פעולה בתחום האנרגיה הגרעינית, ובסיוע לערב הסעודית הנתונה למתקפות מצד המורדים החות'ים.
ראש הממשלה ברנהם מדגיש את חשיבות הגישה המלאה של אוקראינה לסטארלינק
סוגיית אוקראינה הוצבה בראש הודעת מעון ראש הממשלה. על פי ההודעה, ברנהם הדגיש כי קבלת גישה מלאה לסטארלינק חשובה כדי שאוקראינה תוכל להמשיך להגן על עצמה מפני הפלישה הרוסית הכוללת (The Prime Minister underlined the importance for Ukraine to have full access to Starlink).
ברנהם הכיר גם במאמציו של הנשיא טראמפ להביא את נשיא רוסיה פוטין לשולחן המשא ומתן (The Prime Minister recognised the work of President Trump to bring Putin to the negotiation table). שני המנהיגים סיכמו לפעול במשותף עם שותפים בינלאומיים במטרה לשים קץ לשפיכות הדמים.
מעון ראש הממשלה לא ציין מי מגביל את הגישה לסטארלינק ובאיזו עילה.
ברנהם התייחס לתיווכו של הנשיא טראמפ גם קודם לכן, בהצהרה שמסר בבית הנבחרים ב-12 בחודש. ברנהם אמר: "אני מברך על הודעתו של הנשיא טראמפ מאתמול בדבר הפסקת אש הדדית בתחום האנרגיה" (I welcome President Trump's announcement yesterday of a reciprocal energy ceasefire). ברנהם דיווח לבית הנבחרים על חבילת סנקציות חדשה שנחשפה, וציין כי יותר מ-90% מכושר ייצור הנפט של רוסיה כפופים כעת לסנקציות בריטיות.
הנשיא זלנסקי מצהיר: מגבלות המהירות על סטארלינק וסטארשילד טרם הוסרו
באותו יום העלה גם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, את סוגיית סטארלינק. על פי לשכת נשיא אוקראינה, זלנסקי אמר ב-23 בחודש בנאום מקוון במכון המחקר האמריקני מכון הדסון: "מגבלות המהירות על סטארלינק וסטארשילד עדיין שרירות וקיימות" (the speed limits on Starlink and Starshield are still there). זלנסקי הוסיף כי "המהירות לא שוחזרה" (the speed has not been restored).
באשר למצב בחזית אמר: "הדברים הפכו לקשים יותר – בחלקם עקב מדיניות סטארלינק וסטארשילד ומגבלות המהירות" (Things have become harder – partly because of the Starlink and Starshield policies and speed limits). עם זאת ציין כי קו החזית מחזיק מעמד ונעשים מאמצים לתחזק את המערך הלוגיסטי. לפי לשכת נשיא אוקראינה, זלנסקי שוחח ממש לפני הנאום עם השליח המיוחד סטיב ויטקוף ועם ג'ארד קושנר, ומסר כי אוקראינה, ארצות הברית ורוסיה הסכימו לקיים שיחות משולשות בדרג עבודה (team level), המתוכננות למחצית הראשונה של נובמבר.
פנייה דומה הושמעה ארבעה ימים קודם לכן. על פי הודעת לשכת הנשיאות, בפגישה מקוונת שקיים ב-19 בחודש עם משלחת דו-מפלגתית של חברי קונגרס אמריקנים משני הבתים, ציין זלנסקי כי אוקראינה עדיין סובלת מהגבלות מהירות בשירותי סטארלינק וסטארשילד במספר מוקדים בחזית, ואמר: "עדיין לא קיבלנו שום הסבר לכך" (We still have no explanation for this). לדברי זלנסקי, הגבלות המהירות מחלישות את הלוגיסטיקה בחזית, את התקיפות לטווח בינוני ואת ההגנה האווירית מפני כטב"מי שאהד. זלנסקי טען כי מטוסי השאהד בעלי הנעת סילון הם הקשים ביותר ליירוט, ולכן סטארלינק וסטארשילד חייבים לפעול גם במהירויות גבוהות יותר.
שני המנהיגים דנו בשיתוף פעולה גרעיני ובאישור שדה הגז ג'קדו
תחום האנרגיה היה הנושא השני על סדר היום. מעון ראש הממשלה מסר כי שני המנהיגים בירכו על המשך שיתוף הפעולה בין חברות מבריטניה ומארצות הברית, כולל בתחום האנרגיה הגרעינית. שני המנהיגים דנו גם בהחלטת שרת האנרגיה לאשר את שדה הגז ג'קדו, והסכימו כי החלטה זו תניב יתרונות משמעותיים, בהם צמיחת הכלכלה הבריטית ותמיכה במקומות תעסוקה לעובדים בריטים.
המשרד לביטחון אנרגטי ולאיפוס פליטות נטו בבריטניה הודיע ב-21 בחודש כי שרת הביטחון האנרגטי ואיפוס הפליטות נטו, מיאטה פאנבולה, נתנה את הסכמתה לאישור שדה הגז ג'קדו על ידי הרגולטור. לפי המשרד, שדה ג'קדו יגדיל את הפקת הגז המקומית בבריטניה בכ-6% בשיא התפוקה, ויספק גז לאורך תקופת מיזם של עד 11 שנים. הפרויקט צפוי לתרום כ-2.9 מיליארד ליש"ט לכלכלת בריטניה, וחברת הפיתוח מעריכה כי הוא ייצור 27 משרות ישירות חדשות וישמר 273 משרות קיימות. באותה הודעה ציין ברנהם כי החלטה זו "תשמור על מאות מקומות עבודה ותסייע לחמם מיליוני בתים בחורף הקרוב" (protect hundreds of jobs and help keep millions of homes warm this winter).
פרויקט סי ליון בפוקלנד ו"צעדי הכפייה" של ארגנטינה עלו על סדר היום
הנושא השלישי היה איי פוקלנד. מעון ראש הממשלה ציין כי שני המנהיגים דנו בפרויקט סי ליון באיי פוקלנד. ברנהם העלה את ההשלכות הכלכליות של צעדי הכפייה של ארגנטינה על בריטניה וארצות הברית (The Prime Minister raised the economic consequences of Argentina's coercive measures for the UK and US). ברנהם חזר והדגיש את החשיבות שבכיבוד זכותם של תושבי פוקלנד לפתח את משאבי הטבע שלהם.
ארגנטינה החלה לפעול לבלימת פיתוח הפחמימנים הבריטי במדף היבשתי של "אגן צפון מלווינס" (Cuenca Malvinas Norte). לשכת נשיא ארגנטינה מצהירה כי איי מלווינס (פוקלנד), ג'ורג'יה הדרומית, איי סנדוויץ' הדרומיים והמרחבים הימיים והאיים הנלווים שייכים ל"כל הארגנטינאים".
אין זו הפעם הראשונה שברנהם מעלה את סוגיית פוקלנד בפני הנשיא טראמפ. בהצהרתו בבית הנבחרים ב-12 בחודש דיווח ברנהם כי בעת שנפגש עם טראמפ בניו יורק, "העליתי גם את נושא איי פוקלנד ואת רצונם הברור והמוצהר של תושבי האיים להישאר בריטים" (I also raised the Falkland Islands and the clear and declared will of the islanders to remain British). ברנהם אמר כי בריטניה "תמיד תעשה כל מה שיידרש" כדי להגן על רצונם (we will also always do whatever it takes to uphold their will).
ארגנטינה מגבירה את הלחץ באמצעות תלונות פליליות, הליכי סנקציות ותביעה בבית הדין הבינלאומי למשפט הים
ממשלת ארגנטינה בראשות הנשיא חאבייר מיליי יצאה במהלך ספטמבר בשורת צעדים נגד חברות הקשורות לשדות הנפט בפוקלנד. בהודעה רשמית מס' 160 מ-7 בספטמבר, הודיעה לשכת נשיא ארגנטינה כי פבלו קירנו, שר החוץ, הסחר הבינלאומי והדתות, יגיש תלונות פליליות נגד חמש חברות. החברות הן Navitas Petroleum Development & Production Ltd., Navitas Petroleum Atlantic United, Navitas Petroleum LP, JHI Associates ו-Echo Atlantic Oil & Gas. לשכת הנשיאות טענה כי שלוש מהן מחזיקות לכאורה ברישיונות חיפוש ופיתוח שהנפיקה ממשלת בריטניה, ובכך הפרו את חוק מס' 26.659. שתי החברות הנותרות צוינו כבעלות מניות. התלונות מופנות גם נגד יחידים מעורבים, בהם דירקטורים ומנהלים בחברות. באותה הודעה הורה הנשיא מיליי לשר הכלכלה לואיס קפוטו לתת עדיפות להקמת "בסיס ימי משולב" (Base Naval Integrada) בהצעת התקציב לשנת 2027.
למחרת, ב-8 בספטמבר, הודיעה לשכת הנשיאות בהודעה מס' 161 כי פתחה בהליכי סנקציות נוספים נגד 15 גורמים (אנשים וישויות) בחשד להפרת סעיפי האיסור בסעיף 2 לחוק מס' 26.659. זאת בנוסף להליכים שכבר נפתחו קודם לכן נגד 45 גורמים. רשימת היעדים כוללת יחידים ותאגידים כאחד, אך שמותיהם לא צוינו בהודעה. לשכת הנשיאות הצהירה כי "איש אינו רשאי לעשות שימוש במשאביה ללא אישור מארצנו" (nadie podrá disponer de sus recursos sin la autorización de nuestro país).
הלחץ התרחב גם לחברות שירותים. בהודעה מס' 167 מ-2 באוקטובר בירכה לשכת הנשיאות על החלטת הליברטון (Halliburton), אחת מחברות שירותי הנפט המובילות בעולם. לשכת הנשיאות ציינה כי הליברטון אישרה סופית כי "אף אחת מחברות הבת שלה, בארגנטינה או בשאר חלקי העולם, לא תספק שירותים לפרויקט סי ליון" (ninguna de sus filiales, tanto en el país como en el resto del mundo, prestará servicios para el proyecto Sea Lion), והגדירה זאת כהישג משותף של המזכירות לעניינים משפטיים וטכניים ומשרד החוץ. ההודעה לא כללה התייחסות ישירה מטעם הליברטון.
— Oficina del Presidente (@OPRArgentina) October 2, 2026
במקביל נפתחו הליכים משפטיים בינלאומיים. בהודעה מס' 168 מ-13 באוקטובר מסרה לשכת הנשיאות כי ארגנטינה הגישה באותו יום בקשה לסעדים זמניים לבית הדין הבינלאומי למשפט הים (ITLOS). הבקשה נועדה למנוע מבריטניה לפתח פחמימנים במדף היבשתי של אגן צפון מלווינס. ארגנטינה פתחה בהליכי בוררות ב-28 בספטמבר על פי נספח VII לאמנת האו"ם בדבר משפט הים (UNCLOS), והסתמכה על סעיף 290(5) לאמנה, המאפשר לבקש סעדים זמניים במקרים דחופים עוד בטרם כונן בית דין לבוררות.
— Oficina del Presidente (@OPRArgentina) October 13, 2026