הבנק המרכזי של רוסיה מקפיא את ריבית המפתח ברמה של 14%... אינפלציה שנתית של 8.0% ברבעון השלישי, תחזית הצמיחה לשנה זו עומדת על 0.5%–1.0%
מוסקבה, רוסיה
הבנק של רוסיה החליט ב-23 באוקטובר להותיר את ריבית המפתח ברמה של 14.00% לשנה. ריבית המפתח היא ריבית הבנצ'מרק שבה משתמש הבנק המרכזי כאשר הוא מלווה כספים לבנקים מסחריים, והיא משמשת כבסיס לריביות על הלוואות ופיקדונות. בהודעה שפרסם דירקטוריון הבנק המרכזי בשעה 13:30 לפי שעון מוסקבה נמסר כי לחצי המחירים הנוכחיים נותרים גבוהים וכי גם ציפיות האינפלציה (ציפיות של משקי בית ועסקים לעליית מחירים בעתיד) נותרו גבוהות. לאחר שהוריד את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז ל-14.00% ב-24 ביולי, הותיר הבנק את הריבית ללא שינוי בפעם השנייה ברציפות בעקבות ההחלטה מ-11 בספטמבר. באותו יום פרסם הבנק המרכזי גם תחזית מעודכנת לטווח הבינוני לשלוש השנים הבאות, שבה הציג תחזית לריבית מפתח ממוצעת של 12.5%–13.5% לשנה הבאה.
האינפלציה ברבעון השלישי השתנתה באופן ניכר בתוך רבעון אחד בלבד. שיעור האינפלציה ברבעון השלישי, בניכוי גורמים עונתיים, עמד בממוצע על 8.0% במונחים שנתיים, הממירים את העלייה ברבעון לרמה שנתית. ברבעון השני הוא עמד על 4.8%. גם אינפלציית הליבה, המחושבת ללא רכיבים שמחיריהם תנודתיים במיוחד, זינקה מ-4.5% ל-6.2%. הבנק המרכזי הצביע על דלק למכוניות כגורם המוביל שטלטל את המחירים. שיעור האינפלציה בהשוואה לחודש המקביל אשתקד הוערך ב-6.8% נכון ל-19 באוקטובר, והבנק צופה כי בדצמבר השנה הוא יעמוד על 7.1%–7.6%. בדצמבר אשתקד עמד שיעור האינפלציה על 5.6%.
העניין שהבנק המרכזי ראה כמשמעותי ביותר הוא לחץ המחירים שאינו נרגע בקלות. הבנק המרכזי ציין כי "עליית המחירים המתמשכת", בניכוי תנודות זמניות, עומדת על 5%–6% בקצב שנתי ועדיין לא פחתה. כסיבה לכך ציין הבנק את השפעת הירידה הזמנית בכושר הייצור בכמה ענפים. הנגידה ציינה כי חברות משקיעות מאמצים רבים בשיקום כושר הייצור וכי גורם זה הוא זמני במהותו. עם זאת, היא אמרה כי מאחר שהשפעה זו עלולה להימשך זמן רב יותר מכפי שנחזה ביולי, יידרשו "תנאים מוניטריים מהודקים במידת-מה" לתקופה ממושכת יותר כדי להחזיר את האינפלציה ל-4% בשנה הבאה. הנגידה העריכה כי קצב עליית המחירים הנוכחי יחזור לרמה של 4% במהלך המחצית הראשונה של השנה הבאה.
הסוגיה של ציפיות האינפלציה הגבוהות מפורטת יותר בהצהרת הנגידה. הנגידה ציינה כי ייקור תעריפי השירותים הציבוריים (תעריפי שירותי תשתית חיוניים כגון חשמל, גז ומים) ב-1 באוקטובר עלה במעט על תחזיות הבנק המרכזי. עוד אמרה כי מאחר שחשבונות התשלום החדשים טרם הגיעו למשקי הבית, הדבר טרם השתקף במלואו בציפיות האינפלציה של הציבור. אף על פי כן, ציפיות האינפלציה של הציבור נחלשו באוקטובר רק במעט ונותרו בחודשים האחרונים קרוב לשיא של שנתיים, בעוד שציפיותיהם של אנליסטים ומשתתפים בשווקים הפיננסיים עלו באופן ניכר. הבנק המרכזי מנה את ציפיות האינפלציה הגבוהות כגורם סיכון, שכן הן מקלות על חברות לגלגל עלויות גדלות למחירים. גם השכר מהווה נטל. הבנק המרכזי ציין כי אף שקצב עליית השכר מתקרב בהדרגה לקצב הגידול בפריון העבודה, הפער בין השניים נותר גדול. שיעור האבטלה קרוב לשפל היסטורי.
שוק העבודה מציג תמונה שונה בהתאם לענף. שיעור החברות המדווחות על מחסור בכוח אדם ממשיך לרדת. הנגידה אמרה כי בעוד שבענפי עיבוד העץ והמתכות מתפנה כוח אדם, חברות בתחומי מתכות אל-ברזליות, כימיקלים ותרופות ממשיכות לגייס עובדים רבים. הבנק המרכזי מסר כי חברות מתכננות העלאות שכר קטנות יותר לשנה הבאה בהשוואה לשנה זו. התנאים המוניטריים מוגדרים על פי הערכת הבנק המרכזי כ"מהודקים במידת-מה". ברבעון השלישי עלו רוב הריביות בשווקים הפיננסיים, אך גם ציפיות האינפלציה עלו יחד איתן, כך שבמונחים ריאליים עוצמת ההידוק לא השתנתה. בנקים בוחנים תנאי אשראי שאינם ריבית, ובמיוחד דרישות אשראי מתאגידים גדולים, באופן מחמיר מעט יותר. למרות זאת, האשראי העסקי גדל במהירות ברבעון השלישי. הנגידה אמרה כי ההתאוששות באשראי למשקי בית בספטמבר נבעה מכך שהתנאים למשכנתאות מועדפות למשפחות היו צפויים להשתנות. הנטייה לחסוך פחתה מעט אך נותרה גבוהה, והעניין באפיקי חיסכון שאינם פיקדונות גדל אף הוא במתינות.
בהתבסס על ביקושים מקומיים חזקים יותר, עדכן הבנק המרכזי את תחזית הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי (GDP) לשנה זו ל-0.5%–1.0%, ולשנה הבאה חזה צמיחה של 1.0%–2.0%. הצריכה הפרטית צפויה לגדול השנה ב-3.0%–3.5% ולהאט ל-0.5%–1.5% בשנה הבאה. ההשקעה בנכסים קבועים בציוד ובבנייה נחזית לנוע השנה בין ירידה של 1.0% ל-0.0%. הנגידה העריכה כי התאוששות ההשקעות נמשכת וכי התרחבות הייצור מתפשטת לענפים שונים. יתרת ההלוואות (כולל איגרות חוב) שהעניקו בנקים לעסקים ולמשקי בית צפויה לגדול השנה ב-8%–11%, רמה דומה ל-9.9% שנרשמו אשתקד; האשראי העסקי צפוי לגדול ב-9%–12%, האשראי למשקי בית ב-5%–8%, ומתוכו המשכנתאות ב-6%–9%. הנגידה ציינה כי מכיוון שקצב גידול האשראי היה מהיר מהצפוי, הועלתה תחזית גידול האשראי לשנה כולה ל-8%–11% ותחזית גידול היצע הכסף ל-10%–13%. היצע הכסף הוא סך כל הכסף הנמצא במחזור במשק. אשתקד עמד קצב גידול היצע הכסף על 10.6%.
הבנק המרכזי הפחית את הריבית שמונה פעמים ברציפות: ל-17.00% ב-12 בספטמבר 2025, ולאחר מכן ל-16.50% ב-24 באוקטובר, ל-16.00% ב-19 בדצמבר, ל-15.50% ב-13 בפברואר השנה, ל-15.00% ב-20 במרץ, ל-14.50% ב-24 באפריל, ל-14.25% ב-19 ביוני, ול-14.00% ב-24 ביולי. הנגידה הסבירה את הסיבה לעצירת הפחתות הריבית. לאחר שאמרה בספטמבר כי המרחב להמשך הפחתות ריבית תלוי בטיוטת התקציב התלת-שנתי ובהשפעות הירידה בכושר הייצור, היא שבה והדגישה זאת בהצהרה הנוכחית. הנגידה אמרה כי אף שטיוטת התקציב שאושרה הייתה "שמרנית במידת-מה" ביחס להנחות מתחזית יולי, דבר שיכול היה לאפשר את המשך הפחתות הריבית, ההערכה השתנתה משום שהשפעת הפגיעה בכושר הייצור עלולה להתארך. בתחזית לטווח הבינוני צפה הבנק המרכזי ריבית ממוצעת של 14.6% השנה, 12.5%–13.5% בשנה הבאה, 9.0%–10.0% בשנת 2028, ו-7.5%–8.5% בשנת 2029. הבנק המרכזי ציין כי מ-1 בינואר ועד 25 באוקטובר עמדה הריבית הממוצעת על 14.7%, ומ-26 באוקטובר ועד סוף השנה תעמוד בממוצע על 14.0%. תחשיב זה מאפשר, לדברי הבנק, הן להותיר את הריבית ללא שינוי והן לשנות אותה בישיבת דצמבר.
הנחות פיסקליות ומחירי הנפט היו אף הם חלק משיקול דעת זה. הבנק המרכזי ציין כי טיוטת התקציב התלת-שנתי משנה הבאה ועד 2029 מתווה יעד להשבת המאזן הראשוני המבני — המנטרל תנודות מחזוריות והוצאות ריבית — לאיפוס עד שנת 2029. התחזית נבנתה מתוך ראייה שתקציב זה יפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים, והבנק הדגיש כי אם תוכניות התקציב ישתנו, ייתכן שיידרש שינוי במדיניות המוניטרית. ההנחות לגבי מחירי הנפט עודכנו כלפי מעלה. הבנק המרכזי העלה את הנחת מחיר הנפט הגולמי הרוסי המשמש לחישובי מסים לממוצע של 72 דולר לחבית השנה ו-55 דולר לחבית בשנה הבאה, וציין כי המצב במזרח התיכון שומר על מחירי נפט גבוהים. ברמות מחירים אלו, יצוא הסחורות השנה צפוי לעמוד על 499 מיליארד דולר והיבוא על 349 מיליארד דולר, מה שמניב עודף סחר בסחורות של 150 מיליארד דולר. אשתקד עמד העודף על 113 מיליארד דולר. העודף בחשבון השוטף, הכולל שירותים והכנסות בנוסף לסחר בסחורות, צפוי להגיע ל-71 מיליארד דולר השנה (לעומת 39 מיליארד דולר אשתקד), ולהצטמצם ל-31 מיליארד דולר בשנה הבאה. הנגידה ציינה כי תקבולי היצוא הגבוהים יותר תמכו בערכו של הרובל, אך כלל התקציב (מנגנון המפריש הצידה הכנסות העולות על מחיר נפט בסיסי) מגביל את השפעת מחירי השוק העולמי על שער החליפין.
הבנק המרכזי העריך כי הסיכונים עודם נוטים לכיוון עליית מחירים. מצד ההיצע, עיכוב נוסף בשיקום כושר הייצור צוין כסיכון; מצד הביקוש נמנו המשך קיומן של ציפיות אינפלציה גבוהות, לחץ ממושך בשוק העבודה ו"גירעון תקציבי גדול יותר". התרחיש הלא-רצוי ביותר שהציגה הנגידה הוא שילוב של ירידה בהיצע המוצרים והשירותים לצד האצה בביקושים. הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח, אך עליית מחירי הדלק מגבירה את סיכוני האינפלציה העולמיים, אמרה הנגידה. היא הוסיפה כי גורמים גיאופוליטיים עשויים להעלות או להוריד את המחירים בהתאם להתפתחויות. הסיכון היחיד להורדת מחירים הוא תרחיש שבו הביקוש המקומי יתקרר במידה חדה מהצפוי.
הבנק המרכזי יפרסם תקציר של דיוני הדירקטוריון וסקירה על התחזית לטווח הבינוני ב-5 בנובמבר, והחלטת הריבית הבאה תפורסם ב-18 בדצמבר.
מקורות (KST)
- Bank of Russia 「Банк России принял решение сохранить ключевую ставку на уровне 14,00% годовых」(2026-10-23) https://www.cbr.ru/press/PR?file=23102026_133000key.htm
- Bank of Russia 「Заявление Председателя Банка России Эльвиры Набиуллиной по итогам заседания Совета директоров Банка России 23 октября 2026 года」 https://www.cbr.ru/press/event/?id=32929
- Bank of Russia 「Среднесрочный прогноз Банка России」(2026-10-23) https://www.cbr.ru/Content/Document/File/198897/forecast_261023.pdf
- Bank of Russia 「Решения по денежно-кредитной политике」 https://www.cbr.ru/dkp/mp_dec/