רוביו סיים את ועידת שרי החוץ של G20 בהצהרת הנשיאות ולא בהצהרה משותפת: "הסכמה על הבעיה, מחלוקת על הפתרון"

אטלנטה

מזכיר המדינה של ארצות הברית, מרקו רוביו, סיים ב-31 בחודש (שעון מקומי) באטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה את ועידת שרי החוץ של קבוצת ה-20 (G20), שנמשכה יומיים, בפרסום "הצהרת נשיאות" (Chair's Statement) בשם המדינה המחזיקה בנשיאות ולא הצהרה משותפת של החברות. הנוסח, שפורסם על ידי מחלקת המדינה האמריקאית, הציג את ביטחון האנרגיה, את חוסן שרשראות האספקה ואת המתיחות הגיאופוליטית סביב מצר הורמוז ומצר באב אל-מנדב כנושאי הליבה של הוועידה. במסיבת העיתונאים החותמת אמר רוביו שהחברות שותפות לתחושה לגבי חומרת הבעיה, אך "אינני יכול לומר שאנו מתואמים לגבי הדרך לפתור אותה". ארצות הברית, שמחזיקה השנה בנשיאות G20, העבירה גם בוועידת שרי החוץ את קו "G20 חוזרת לבסיס" שהציב הנשיא טראמפ, לקראת פסגת מיאמי בדצמבר.

במקום הצהרה משותפת, הצהרת נשיאות מסכמת יומיים של דיונים

הצהרת הנשיאות שפרסמה מחלקת המדינה נפתחת במשפט: "שרי החוץ של G20 נפגשו באטלנטה שבג'ורג'יה ב-30 וב-31 באוקטובר, בשנת ה-250 לעצמאות ארצות הברית." מחלקת המדינה מסרה בהצהרה שנשיאות ארצות הברית שואפת "להחזיר את G20 לבסיס" (taking the G20 back to basics). לפי ההסבר, ייעודה המקורי של G20 הוא לדון באתגרי הכלכלה העולמית, לשפר את חייהם ואת רמת החיים של אזרחי כל מדינה ולהציע פתרונות שיביאו שגשוג כלכלי לכולם.

ארצות הברית כתבה בהצהרה כי השרים קיימו "דיונים גלויים" (candid discussions) על סדרי העדיפויות של ארצות הברית. כנושאים קונקרטיים צוינו ביטחון אנרגיה, חוסן שרשראות אספקה ומתיחות גיאופוליטית, ובכלל זה במצרי הורמוז ובאב אל-מנדב. בסוף ההצהרה נוסף המשפט: "נשיאות G20 של ארצות הברית מודה לחברות G20 על תרומתן לדיונינו הגלויים והענייניים באטלנטה" (The U.S. G20 Presidency appreciates G20 members' contributions to our candid, substantive deliberations in Atlanta). אין זו הצהרה משותפת שכל החברות הסכימו על נוסחה, אלא פורמט שבו הנשיאות מסכמת את תוצאות הדיונים ונושאת באחריות להן.

הוועידה נערכה בשלושה מושבים. לפי משרד החוץ של דרום קוריאה, המושב הראשון עסק במתיחות גיאופוליטית, השני באנרגיה והשלישי בשרשראות אספקה. בכיתובי התצלומים מהוועידה שפרסמה מחלקת המדינה, המושב השני נקרא "אנרגיה וצמיחה כלכלית" (Energy and Economic Growth) והשלישי "שרשראות אספקה ודברי סיום" (Supply Chains and Closing Remarks).

בפתח מסיבת העיתונאים הסביר רוביו את כיוון הוועידה כהנחיה של הנשיא טראמפ. "בהנהגת הנשיא טראמפ קבעה ארצות הברית ל-G20 משימה ברורה: לחזור לבסיס ולהתמקד במטרת הליבה שלשמה הוקם הפורום מלכתחילה", אמר רוביו (Under President Trump's leadership, the United States has established a clear mission for the G20 to get back to basics and to focus on the core purpose for why this forum was created in the first place). "השבוע באטלנטה ביצענו את ההנחיה הזו ברמת שרי החוץ", הוסיף, ואמר שהדיונים התמקדו באתגרי כלכלה, אנרגיה, טכנולוגיה ושרשראות אספקה. רוביו אמר שכל מה שנדון ייכלל ב"הצהרת הנשיאות שתצא בקרוב, או שאולי כבר יצאה".

רוביו: הסכמה על הבעיה, מחלוקת על הפתרון

רוביו לא הסתיר את גבולות ההסכמה. לאחר שהסביר שבעיית ביטחון המזון מחריפה כשנתיבי הים חשופים להתקפות ולכפייה, אמר שהחברות מתואמות לגבי המטרה ולגבי ההכרה שהבעיה חמורה. אך הוסיף: "אינני יכול לומר שאנו מתואמים לגבי הדרך לפתור אותה" (I cannot say we are aligned on how to solve it). הוא אמר שדברי הסיום על מינרלים קריטיים היו באותו הקשר. "כולם מסכימים שיש בעיה, אבל נותרה עבודה כדי למצוא יחד הסכמה על הפתרון", אמר רוביו.

כשנשאל מהו המכשול הגדול ביותר להסכמה, הצביע רוביו כבר על שלב הגדרת הבעיה. "אם איננו מצליחים להסכים אפילו מהי הבעיה, אי אפשר להתקדם", אמר, והוסיף שהוועידה אישרה "הכרה אוניברסלית" בכך שמינרלים קריטיים, שרשראות אספקה, חופש שיט וביטחון מזון הם עניינן של כל המדינות. הוא אמר שהמדינות התדיינו לאחר מכן על הסיבות לבעיות ועל הפתרונות. רוביו הסביר שחיפוש הפתרונות נתקל ב"אתגרים חדים מאוד", כמו המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הסכסוכים במזרח התיכון, מלחמת האזרחים בסודאן והסכסוך בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לרואנדה. "לא אעמיד פנים שאנו קרובים לפתרון מקובל באופן אוניברסלי", אמר, אך הדגיש שבתוך G20 יש מדינות שאכן עובדות יחד בתחום שרשראות האספקה והמינרלים הקריטיים.

לא מחלקת המדינה ולא רוביו מסרו איזו מדינה התנגדה לאיזה נוסח. עם זאת, הבדלים התגלו ברמת ההשתתפות. משרד החוץ של דרום קוריאה מסר כי בוועידה השתתפו "שרי החוץ של כל חברות G20, למעט סגן שר החוץ הבכיר של סין (דרג סגן שר)". סין הייתה חברת G20 היחידה ששר החוץ שלה לא הגיע אישית. את רוסיה ייצג שר החוץ סרגיי לברוב.

בהצהרת הנשיאות: ריבונות אנרגטית וכיבוד בחירות כל מדינה

החלק הארוך ביותר בהצהרת הנשיאות עוסק בביטחון אנרגיה. מחלקת המדינה כתבה ש"כל מדינה רגישה למחירי האנרגיה", וכל אחד חש בנטל בכל פעם שמחיר הבנזין, הגז הטבעי שמחמם בתים והחשמל שמפעיל את החיים הדיגיטליים עולה. לאחר מכן קבעה בנחרצות: "אין מדינה שיכולה לשגשג בלי אנרגיה" (No country can have prosperity without energy).

מחלקת המדינה הצביעה גם ישירות על כך שרגולציה ממשלתית עצרה את ייצור האנרגיה. בהצהרה נכלל המשפט: "לעתים קרובות מדי ממשלות הציבו חסמים בפני ייצור אנרגיה והענישו את אזרחיהן בעלויות גבוהות יותר" (Far too often governments have placed barriers to energy production and punished their own people with higher costs). גישה לאנרגיה אינה מספיקה, לפי ההצהרה; האנרגיה צריכה להיות שופעת ובמחיר שכולם יכולים לעמוד בו. הנשיאות אמרה בהצהרה ש"אנרגיה שופעת היא עמוד השדרה של כלכלות משגשגות ויסוד לשגשוג מתמשך".

ארצות הברית ציינה גם שמדיניות שגויה באזור אחד חסמה גישה לאנרגיה באזורים אחרים. כגורמים לגידול בביקוש מנתה גידול באוכלוסייה, פיתוח כלכלי, תיעוש, חשמול, ביקוש לקירור, גידול בביקוש למכוניות ולמשאיות וצמיחה חסרת תקדים של הדיגיטציה וטכנולוגיית המידע. בתחום הטכנולוגיה כתבה כי התקדמות בטכנולוגיות גרעין אזרחיות, ובהן כורים מודולריים קטנים (SMR) ומיקרו-כורים, יכולה לספק את הביקוש הגובר לחשמל ולחזק את ביטחון האנרגיה. עם זאת ציינה במפורש גם שייתכן שעבור מדינות מסוימות אנרגיה גרעינית אינה אפשרות רצויה.

מסקנת פרק האנרגיה היא ריבונות. ארצות הברית אמרה בהצהרה שכל מדינה צועדת בדרך אנרגטית משלה וזקוקה למקורות אנרגיה שונים, וש"אין לקשור מדינה אחת לאשר מדינה אחרת החליטה להשתמש בו". היא הוסיפה: "לכל מדינה הזכות לקבל החלטות ריבוניות משלה" (Every country is entitled to make its own sovereign choices).

רוביו אישר ששינוי האקלים לא היה על סדר היום של הוועידה. כשנשאל אם נדון שינוי האקלים, השיב: "זה לא היה נושא שעל סדר היום, אבל כמובן שמדינות רבות העלו אותו", ואמר שברזיל ואחרות הזכירו אותו בדבריהן. במסיבת העיתונאים אמר רוביו שעלות האנרגיה כלולה במחיר כל דבר שאנו קונים, והוסיף: "לכן שליטה אנרגטית אמריקאית ומדיניות של עצמאות כה חשובות".

שיתוף פעולה בשרשראות אספקה ובמינרלים קריטיים והזהרה מפני הפיכת המזון לנשק נכללו אף הם בהצהרה

בפרק על שרשראות אספקה הציגה ארצות הברית שלושה עמודי תווך: דשנים, חומרי גלם ומינרלים קריטיים. לפי ההסבר, דשנים חיוניים לייצור מזון ולביטחון מזון, חומרי גלם לתעשייה בסיסית ומינרלים קריטיים לביטחון אנרגיה, לתעשייה מתקדמת ולטכנולוגיות מתפתחות. הנשיאות אמרה שחברות G20 צריכות לחזק את חוסן שרשראות האספקה החל מהרחבת שיתוף המידע, העלאת השקיפות ומשיכת השקעות. היא אמרה גם שעדכון הליכי רישוי ורגולציה יכול להעלות עוד את יעילות שרשראות האספקה.

הודגש גם תפקידו של המגזר הפרטי. הנשיאות קבעה ש"ממשלות לבדן אינן יכולות לפתור את הבעיה" ושעל הממשלות לפעול בשיתוף פעולה הדוק עם המגזר הפרטי. שיתוף פעולה כזה יכול להאיץ את העיבוד, הזיקוק והמיחזור של מינרלים קריטיים, לפי הנוסח. מחלקת המדינה כתבה שסביבה רגולטורית פנימית יציבה וצפויה ומסגרת חוזית איתנה התומכת בחוזים ארוכי טווח נושאות את ההשקעות הנדרשות להרחבת שרשראות האספקה של אנרגיה ומינרלים קריטיים.

בפרק על מתיחות גיאופוליטית נכלל משפט המכוון נגד שימוש במזון כנשק. הנשיאות ציינה בהצהרה ש"הפיכת שרשראות אספקה רגילות של מזון לנשק" (the weaponization of normal food supply chains) – כשממשלה מאטה, עוצרת או חוסמת סחר במזון כדי להפעיל לחץ כפייתי על מדינה ריבונית אחרת בנושאים גיאופוליטיים שאינם קשורים – הולכת ונעשית תכופה במערכת הסחר. היא הוסיפה: "חשוב שהקהילה הבין-לאומית תסכים שסחר במזון ובמוצרים חקלאיים אסור שישמש כלי כפייה כלכלית ופוליטית." מחלקת המדינה לא נקבה בהצהרה בשום מדינה מסוימת.

במסיבת העיתונאים הרחיב רוביו את היקף הכפייה הימית אל מעבר למזרח התיכון. לאחר שהזכיר את ההתקפות במצרי הורמוז ובאב אל-מנדב אמר: "אולי אלה לא התקפות פיזיות, אבל יש בבירור כפייה מדאיגה גם בים סין הדרומי, במצר טייוואן ובמקומות אחרים, וגם היא מסכנת כלכלות." על האזור ההודו-פסיפי אמר: "יש תביעות ריבונות שאיננו מכירים בהן", והסביר שארצות הברית ממשיכה להתמקם באזור ופועלת במשותף עם בעלות ברית ושותפות "כדי להבהיר שאיננו מקבלים תביעות ריבונות בלתי חוקיות על נתיבי מים שהם מים בין-לאומיים או שאינם מים טריטוריאליים של אף מדינה". לגבי ועידת שרי החוץ של הקוואד שנערכה באותה הזדמנות אמר שהקוואד אינו קואליציה אנטי-סינית אלא פורום המביע דאגה מהתנהגויות מסוימות, והוסיף ש"יהיה ברור לכולם שההתנהגויות האלה מגיעות שוב ושוב ממדינה אחת".

רוביו הגדיר את התקפות איראן על ספינות סוחר ככלי של מדיניות מדינה

ארצות הברית כתבה בהצהרת הנשיאות שבשנת 2026 חווה העולם את השלכות "שיבוש חמור באספקת האנרגיה". לאחר מכן אמרה שהבטחת זרימת אנרגיה בטוחה ובלתי מופרעת, ובכלל זה שיט בטוח ומעבר במצרים בנתיבי מים בין-לאומיים וביטחון תשתיות קריטיות, חיונית ליציבות הכלכלה העולמית ולביטחון האנרגיה.

רוביו הטיל בבירור את האחריות לבעיה על איראן. "אנו חיים עכשיו בעולם שבו המשטר האיראני מתמקד באופן פעיל ופומבי בספינות מסחר", אמר, והוסיף: "הם מנסים להטביע ספינות סוחר עמוסות מטענים, נפט וגז טבעי, לא ספינות מלחמה ולא צוללות." רוביו הגדיר את איראן כמי שתוקפת ספינות "ככלי של מדיניות מדינה" (as a tool of statecraft). הוא אמר שהפיקוד המרכזי של ארצות הברית (CENTCOM) עשה "עבודה מדהימה" בהגנה על ספינות סוחר ושכמות הדלק שעוברת כעת במצר התאוששה לרמה דומה לזו שלפני הסכסוך. עם זאת הוסיף שכוחות ארצות הברית נדרשים להגן על ספינות מפני כטב"מים וטילים כמעט בכל לילה.

רוביו הצביע גם על חלקן של מדינות המפרץ. "מה שעובר במצר הורמוז אינו הנפט והגז הטבעי שלנו, אלא שלהן, והוא קו החיים של כלכלותיהן", אמר, והוסיף שבכל זאת CENTCOM הוא ששומר כעת על הזרימה הזו. הוא אמר גם שהנשיא טראמפ ביקש ממדינות פעמים רבות להצטרף להגנה על ספינות סוחר במצר הורמוז, אך שיתוף הפעולה היה "מוגבל מאוד" והנטל הוטל בעיקר על ארצות הברית.

על המשא ומתן עם איראן לא מסר רוביו לוח זמנים. הוא אמר שהמשא ומתן למעשה מעולם לא נעצר, שהדיאלוג נמשך ישירות או באמצעות מתווכים, ושהנשיא טראמפ מעדיף, אם אפשר, פתרון דיפלומטי בדרכי שלום. עם זאת התווה גבול: ארצות הברית אינה יכולה לקבל הסכם שמסכן את ביטחונה הלאומי או שאינו נותן מענה לדאגותיה המרכזיות. רוביו אמר שאיראן נמצאת במרכז חוסר היציבות במזרח התיכון באמצעות חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן ומיליציות פרו-איראניות בעיראק. הוא הוסיף שהחזקת נשק להשמדה המונית בידי איראן "לא תותר לעולם כל עוד הנשיא טראמפ בבית הלבן". על ערב הסעודית אמר שארצות הברית עמדה בהתחייבויותיה לשיתוף פעולה בהגנה ותמשיך לעמוד בהן.

ההזמנה ללברוב הוסברה כערוץ למשא ומתן לסיום המלחמה

בהצהרת הנשיאות לא הוזכרה המלחמה באוקראינה במפורש. במסיבת העיתונאים הזכיר רוביו את המלחמה הזו כאחד האתגרים החדים החוסמים גיבוש פתרונות. כשנשאל מדוע הוזמן השר לברוב ומדוע נשארה פתוחה אפילו האפשרות שהנשיא ולדימיר פוטין ישתתף בפסגת מיאמי, השיב רוביו בהיגיון של משא ומתן. "כדי לסיים בדרכי שלום את המלחמה באוקראינה נדרש הסדר במשא ומתן", אמר רוביו, ושאל: "אם אי אפשר לדבר גם עם רוסיה וגם עם אוקראינה, איך אפשר להגיע להסדר ביניהן?" הוא אמר שהשתתפות פוטין במיאמי לא הוכרזה ולא אושרה על ידי רוסיה.

רוביו הדגיש שהנשיא טראמפ אינו רואה בפגישה עם מישהו מתן לגיטימציה לאותו אדם. רוביו אמר שטראמפ הוא "מי שבא מעולם העסקים של השכל הישר, לא מהמעמד הפוליטי המסורתי והישן", ושהוא אינו מקבל את הרעיון שפגישה פירושה הסכמה לכל מה שהצד השני עושה. הוא אמר גם שמאחר שלרוסיה יש כמות גדולה של נשק גרעיני, יש לשמור בכל מקרה על ערוץ התקשורת בין ארצות הברית לרוסיה. "אם נוכל למלא תפקיד בתיווך לסיום הסכסוך הזה, ארצות הברית מוכנה למלא את התפקיד הזה", אמר רוביו.

על המגע עם לברוב אמר שלא הייתה זו פגישה רשמית. "לא הייתה פגישה, שוחחנו", אמר רוביו, והוסיף שדיברו בקצרה על האפשרות שמנהיגי שתי המדינות ייפגשו בשולי ועידת שיתוף הפעולה הכלכלי באסיה-פסיפיק (APEC) בחודש הבא. אם הסדר אפשרי הוא "מה שאנו מנסים לברר", אמר רוביו, והוסיף ש"אף אחד אינו אומר שאנו על סף הסדר". הוא אמר גם שהשליח המיוחד סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר עוסקים כמעט באופן בלעדי בנושאי אוקראינה ואיראן.

הובלת תבואה בים השחור הוזכרה כפתרון חלקי. רוביו אמר שגובר העניין של הקהילה הבין-לאומית לשמש ערב או מתווך להובלת התבואה בים השחור ושארצות הברית בוחנת הצעה ששלחה טורקיה לפני שבוע-שבועיים. הוא אמר שגם הודו הביעה נכונות להציע רעיונות. רוביו הסביר שהסדר כזה "לא יסיים את המלחמה", אך יכול להפחית את השפעתה על ביטחון המזון של מדינות פגיעות. הוא אמר שקייב מותקפת בכל לילה בתשתיות האנרגיה ושגם בצד הרוסי מתים 20 אלף איש בחודש, וכינה את המלחמה "קטלנית והרסנית מאוד". כשנשאל אם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי עשוי להשתתף בפסגת מיאמי, השיב: "לא היינו שוללים זאת", ואמר שההחלטה בידי הנשיא טראמפ.

שר החוץ צ'ו היון העלה את שיתוף הפעולה הצבאי בין צפון קוריאה לרוסיה; דרום קוריאה, ארצות הברית ויפן חתמו על מזכר הבנות בנושא הארקטי

לפי משרד החוץ של דרום קוריאה, שר החוץ צ'ו היון העלה במושב הראשון את הצורך בתיאום בין-לאומי כדי להגיב לאיומים על חופש השיט במצר הורמוז ועל ביטחון המזון. צ'ו סיפר שדרום קוריאה הצטרפה ל"מחויבות להגנה על המשפט הבין-לאומי של הים" בהובלת האיחוד האירופי (EU), המתנגדת להגבלות בלתי חוקיות על מעבר במצרים בין-לאומיים. צ'ו אמר שהעמקת שיתוף הפעולה הצבאי בין צפון קוריאה לרוסיה משפיעה קשות על חצי האי הקוריאני ועל הביטחון האזורי. בהסבירו את עמדת הממשלה לגבי אירוע פיצוץ המוקש באזור המפורז (DMZ) אמר שהדיאלוג והתקשורת בין שתי הקוריאות חשובים מתמיד. בהודעת משרד החוץ לא נכללה לשון שמטילה על צפון קוריאה אחריות לפרובוקציות, אלא בקשה לתמיכה ולשיתוף פעולה למען "דו-קיום בשלום והפגת המתיחות בחצי האי הקוריאני".

במושב השני אמר צ'ו שדרום קוריאה תמלא תפקיד של "מרכז אנרגיה" המקשר בין מדינות מפיקות נפט למדינות צורכות, על בסיס יכולות הזיקוק, תשתיות האגירה ורשתות הים שלה. במושב השלישי הציג את ההשתתפות בפורום לעיסוק גיאו-אסטרטגי במשאבים (FORGE) ואמר שיש לפתח את שיתוף הפעולה מרצון בתחום המינרלים הקריטיים שהוסכם בוועידת שרי האנרגיה של G20 בספטמבר לשיתוף פעולה ממשי בשרשראות האספקה.

באותה הזדמנות נערכה ב-30 בחודש ועידת שרי החוץ של דרום קוריאה, ארצות הברית ויפן. לפי משרד החוץ של דרום קוריאה, שלושת השרים קראו לצפון קוריאה להצטרף למאמצים להפגת המתיחות ולביסוס השלום והסכימו לשמור על עמדת הרתעה איתנה כלפיה. הם שיתפו גם הערכות לגבי המצב האזורי והגלובלי, ובכלל זה ניסיונות לשנות את הסטטוס קוו באופן חד-צדדי. הם הסכימו גם לחזק את שיתוף הפעולה בגיוון שרשראות האספקה של מינרלים קריטיים, בכורים מודולריים קטנים ובבינה מלאכותית (AI). שלושת השרים חתמו על מזכר שיתוף הפעולה (MOC) של דרום קוריאה, ארצות הברית ויפן בנושא הארקטי. במסיבת העיתונאים הציג רוביו את המזכר כמזכר שיתוף פעולה בנושא "שותפות ארקטית-פסיפית חוצת לאומים" ואמר: "נדאג שהארקטי יישאר אזור נקי מדומיננטיות או מכפייה."

משרד החוץ מסר שצ'ו נפגש גם בנפרד עם רוביו ושוחחו בין היתר על סוגיית אשרות. כשנשאל על סוגיית האשרה של חבר פרלמנט דרום קוריאני השיב רוביו: "הייתה בעיה באשרה של אדם אחד, הקשורה למעשים מלפני עשרות שנים", והוסיף: "נפתור אותה ברמה הדו-צדדית, לא במסיבת עיתונאים." על צפון קוריאה אמר שהנשיא טראמפ, כמו בכהונתו הראשונה, "ידבר עם כל אחד", ושיש פתיחות אם קים ג'ונג און מוכן לדון בנושאים המטרידים את ארצות הברית ואת בעלות בריתה. עם זאת אמר שאין מועד קבוע.

פסגת מיאמי בדצמבר הוצגה כשיא ההובלה האמריקאית

ארצות הברית כללה בהצהרת הנשיאות גם את התגובה לאבולה. מחלקת המדינה מסרה שבאירוע בניו יורק בספטמבר, בתקופת נשיאות ארצות הברית, גויסו 2 מיליארד דולר למאבק באבולה ושהכספים הובילו לתגובה התקפית יותר. לאחר מכן שיבחה את מאמצי הצוותים בשטח והקהילות.

ארצות הברית הזמינה לוועידה את פולין, שאינה חברה, כמדינה מוזמנת. רוביו העריך שפולין מתקדמת מאוד בכלכלה ובביטחון כשהיא מציבה במקום הראשון את האינטרסים הלאומיים שלה ואת אזרחיה. "הנשיא טראמפ מאמין בתוקף שפולין ראויה למקום ליד שולחן מנהיגי העולם הזה", אמר רוביו, והוסיף שהוא מקווה שבשנה הבאה יוזמנו גם פולין ומעצמות מתעוררות אחרות.

הפריט האחרון בלוח הוועידה היה "דיפלומטיה ספורטיבית". מחלקת המדינה כתבה בהצהרה שהשרים הודו לתושבי אטלנטה וג'ורג'יה על הכנסת האורחים והייתה להם הזדמנות לחוות את המשחק בין אוניברסיטת ג'ורג'יה לאוניברסיטת פלורידה, אחת היריבויות המובילות בפוטבול האמריקאי האוניברסיטאי. לפי משרד החוץ של דרום קוריאה, צ'ו צפה גם הוא במשחק באצטדיון מרצדס-בנץ עם שרי חוץ אחרים, בהזמנת רוביו.

רוביו הציג את פעילות הנשיאות הזו כהישג של חגיגות 250 שנה להקמת ארצות הברית. "נשיאות G20 של ארצות הברית היא אחד מגולות הכותרת הרבות של חגיגות ה-250", אמר רוביו, והוסיף: "ניצלנו את הבמה הזו כדי ליצור יוזמות עולמיות שמיטיבות באמת עם העם האמריקאי." לאחר מכן אמר שהפסגה בפלורידה בהובלת הנשיא טראמפ בדצמבר תהיה "שיא שחותם את שנת ההנהגה האמריקאית הזו" (a capstone to this year of American leadership). ארצות הברית סיימה את ההצהרה במשפט: "אנו מצפים לפסגת מיאמי ולנשיאות הבריטית ב-2027." משרד החוץ של דרום קוריאה מסר שימשיך לתאם עם החברות עד 2028, השנה שבה דרום קוריאה תחזיק בנשיאות.

מקורות (KST)

• לשכת הדובר של מחלקת המדינה האמריקאית · 2026-11-01 (שעון החוף המזרחי של ארה"ב 10-31) · G20 Chair's Statement G20 Foreign Ministers' Meeting · https://www.state.gov/releases/office-of-the-spokesman/2026/10/g20-chairs-statement-g20-foreign-ministers-meeting/
• מחלקת המדינה האמריקאית (הנוסח המקורי פורסם על ידי קבוצת המחקר של G20 באוניברסיטת טורונטו) · 2026-11-01 (שעון החוף המזרחי של ארה"ב 10-31) · Secretary of State Marco Rubio at a Press Availability · https://www.g20.utoronto.ca/2026/261031-rubio-press-conference.html
• משרד החוץ של דרום קוריאה · 2026-11-01 · השר צ'ו היון משתתף בוועידת שרי החוץ של G20 (30-31 באוקטובר, אטלנטה) · https://www.mofa.go.kr/www/brd/m_4080/view.do?seq=377716
• משרד החוץ של דרום קוריאה · 2026-10-31 · תוצאות ועידת שרי החוץ של דרום קוריאה, ארצות הברית ויפן (30 באוקטובר) · https://www.mofa.go.kr/www/brd/m_4080/view.do?seq=377707
• פליקר של מחלקת המדינה האמריקאית · 2026-11-01 (שעון החוף המזרחי של ארה"ב 10-31) · Secretary Rubio Participates in G20 Foreign Ministers' Meeting Session III · https://www.flickr.com/photos/statephotos/55623235606/