צפון קוריאה הודיעה על ניסוי בשני סוגי טילי שיוט אסטרטגיים המשוגרים מצוללת... המטות המשולבים: "עקבנו מרגע השיגור ועד סיום הטיסה"
סוכנות הידיעות טענה כי מטרת הניסוי הייתה "לבחון את מוכנות הגיוס הנוכחית של מערכות הפעילות התת-ימיות", לתרום ל"מיומנות בביצוע משימות אסטרטגיות" של חיל הים ולהפגין את "האמינות הגבוהה" של כוח ההרתעה של צפון קוריאה. כמו כן נמסר כי "לא הייתה כל השפעה שלילית על ביטחונן של מדינות שכנות". נתונים כגון טווח, זמן טיסה ונקודת פגיעה לא פורסמו. הביצועים ושאלת הצלחת הניסוי נותרו בגדר טענות של הצד הצפון-קוריאני.
מה אישרו במטות המשולבים
ראש לשכת ההסברה של המטות המשולבים, ג'אנג דו-יונג (אלוף-משנה בחיל הים), אמר בתדרוך שגרתי ב-15 בחודש: "צבאנו ניטר ועקב ברציפות באמצעות נכסים מגוונים אחר פעילות טילי השיוט שעליה דיווחה צפון קוריאה אתמול, החל מלפני השיגור, דרך שלב השיוט ועד לסיום הטיסה". לשאלה בנוגע לאופן השיגור השיב כי על פי ההערכות, סוג אחד שוגר ממשגר אנכי (VLS) והסוג השני מצינור טורפדו.
יש לציין כאן שתי נקודות. ראשית, העובדה שהמטות המשולבים לא הודיעו על השיגור בזמן אמת, אלא הצהירו כי "עקבו אחריו" רק למחרת הדיווח מצפון קוריאה, נובעת מכך שטילי שיוט, בניגוד לטילים בליסטיים, טסים בגובה נמוך ונוהלי ההודעות לגביהם שונים. שנית, המטות המשולבים לא אישרו רשמית את שמות הטילים או את פלטפורמת השיגור (באיזו צוללת מדובר).
מאיזו צוללת בוצע השיגור — "הערכה"
בהתבסס על התצלומים שפרסמה צפון קוריאה, מומחים בדרום קוריאה העלו את האפשרות שהשיגור בוצע מהצוללת "הגיבור קים גון-אוק" בהדחק של 3,000 טון, שהושקה בספטמבר 2023. מדובר בכלי שיט שצפון קוריאה מכנה "צוללת תקיפה גרעינית טקטית". עם זאת, מדובר בניתוח של מומחים, והדיווח הצפון-קוריאני עצמו לא ציין במפורש את פלטפורמת השיגור. לפיכך, זיהוי פלטפורמת השיגור כצוללת הגיבור קים גון-אוק נותר בגדר הערכה בלבד וטרם אומת סופית. הערכת המטות המשולבים לפיה נבחנו בו-זמנית משגר אנכי וצינור טורפדו מתיישבת עם פרשנות של צוללת גדולה, אך גם בכך מדובר ב"נסיבות" ולא ב"אימות".
מדוע דווקא עכשיו — נקודת ייחוס להשוואה
זו הפעם הראשונה מאז ינואר 2024 שצפון קוריאה מודיעה על ניסוי בטיל שיוט אסטרטגי המשוגר מצוללת. באותה עת טענה צפון קוריאה כי שיגרה את הדגם "פולוואסל-3-31" מהצוללת "גיבור 24 באוגוסט" בהדחק של 2,000 טון, וקים ג'ונג און נכח אז בניסוי באופן אישי. הפעם ניכרת עובדת היעדרותו של דיווח על נוכחותו, וכלי התקשורת ציינו רק שמות של גורמים מקצועיים בצבא. במקום להסיק מכך מסקנות נחרצות, מדויק יותר להסתפק בקביעת העובדה כי "הגורם המנחה השתנה".
ישנו גם רצף אירועים באותו שבוע. המטות המשולבים מסרו כי ב-12 באוקטובר, בסביבות השעה 09:20 בבוקר, שוגרו מספר טילים בליסטיים מאזור פיונגיאנג לעבר הים המזרחי, ולפחות אחד מהם טס למרחק של יותר מ-900 ק"מ. פיקוד הודו-פסיפיק של ארה"ב הודיע כי "צפון קוריאה שיגרה 2 טילים בליסטיים ב-12 באוקטובר (שעון קוריאה)", וציין כי לפי ההערכות הנוכחיות אין מדובר באיום מיידי על אנשי ארה"ב, שטחה או בעלות בריתה.
באותו יום קיים גם סגן שר ההגנה של יפן, קויארי, מסיבת עיתונאים מיוחדת במשרד ההגנה היפני. https://x.com/PressSec_JMOD/status/2109513854472659034
למחרת, ב-13 בחודש, התקיימו שאלות ותשובות בנוגע לשיגור הטילים הבליסטיים של צפון קוריאה גם בתדרוך השגרתי של שר ההגנה קואיזומי. https://x.com/PressSec_JMOD/status/2109822004153205026
חשיפת טילי השיוט ששוגרו מתחת למים (ב-14 בחודש), יומיים בלבד לאחר הטילים הבליסטיים (ב-12 בחודש), ניתנת לסיכום כהצגה רציפה של שני אפיקי שיגור נפרדים — יבשתי ותת-ימי. עמדת ממשלות דרום קוריאה, ארה"ב ויפן היא ששיגורי טילים בליסטיים מהווים הפרה של החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, בעוד שיש להבחין בכך שטילי שיוט אינם מוזכרים במפורש בנוסח החלטות מועצת הביטחון.
תגובת צבא דרום קוריאה
ביום הניסוי, ב-14 בחודש, ביקר שר ההגנה קאנג שין-צ'ול בכנף הקרב הראשונה של חיל האוויר בגוואנגג'ו ובפיקוד המבצעים היבשתיים של הצבא כדי לבחון מקרוב את המוכנות הצבאית. מדובר בלוח זמנים שפורסם בחשבון הרשמי של משרד ההגנה. בפוסט של משרד ההגנה אין כל אזכור לכך שביקור זה נערך בתגובה לניסוי הצפון-קוריאני. שני האירועים התרחשו באותו יום אך היו נפרדים. https://x.com/ROK_MND/status/2110306977020579997
יומיים לאחר מכן, ב-16 בחודש, ביקר השר קאנג במפקדת חיל הנחתים ובפיקוד הגנת האיים הצפון-מערביים, וקיבל דיווח על המצב המבצעי בחדר בקרת הקרב. https://x.com/ROK_MND/status/2110998142896439510
רקע נוסף שנבדק — השוואה מול ניסוי ינואר 2024
העמדת הודעה זו לצד המקרה של שנת 2024 חושפת הן את ההמשכיות והן את השינויים בדפוסי ההודעות של צפון קוריאה. ב-29 בינואר 2024 דיווחה סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית כי קים ג'ונג און הנחה יום קודם לכן, בבוקר ה-28 בחודש, את שיגור הניסוי של טיל השיוט האסטרטגי החדש שפותח ומשוגר מצוללת, מדגם 《פולוואסל-3-31》. הנתונים המדויקים שנמסרו אז על ידי סוכנות הידיעות היו זמני טיסה של 7,421 שניות ו-7,445 שניות לשני הטילים, לצד טענה לפגיעה במטרת אי. בהמרה לזמן, מדובר בכ-123 דקות ובכ-124 דקות בהתאמה. הדיווח מ-2024 כלל גם הבעת שביעות רצון מצד קים ג'ונג און, דברים מטעמו כי חימוש הצי בנשק גרעיני הוא צורך השעה הדוחק, ובדיקה של פרויקט בניית צוללת גרעינית. לעומת זאת, בהודעה מ-15 באוקטובר 2026 לא נכללו נתוני זמן טיסה, טווח או נקודות פגיעה, והגורמים המנחים לא היו קים ג'ונג און אלא גורמים מדרגי המבצעים והחימוש כדוגמת קים ג'ונג סיק וג'אנג צ'אנג הא. במילים אחרות, השוואת הנוסחים הרשמיים לבדה מראה כי המקרה בעבר נועד להפגנת כוח ושילב נוכחות של המנהיג העליון ופרסום נתונים, בעוד שהמקרה הנוכחי הוא בעל אופי מעשי המתמקד בבחינת המוכנות המבצעית ללא מסירת נתונים.
גם הרקע בנוגע לפלטפורמת הצוללת מוגבל למה שניתן לאמת מתוך הנוסחים הרשמיים. ב-8 בספטמבר 2023 דיווחה סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית כי צוללת מספר 841, 《הגיבור קים גון-אוק》, שהוצגה כצוללת התקיפה הגרעינית הטקטית הראשונה של צפון קוריאה, הושקה ב-6 בספטמבר במספנת בונגדה ושולבה בצי הים המזרחי. קים ג'ונג און השתתף בטקס ההשקה והציג את חזונו לחימוש הצי בנשק גרעיני. לפיכך, הרקע להעלאת שמה של צוללת זו בידי מומחים כפלטפורמת הניסוי של שנת 2026 נעוץ בעובדה שצפון קוריאה כבר הציגה אותה רשמית בעבר ככלי לשיגור גרעיני תת-ימי. אולם לא בהודעת ההשקה מ-2023 ולא בהודעת הניסוי מ-2026 מופיע משפט הקובע כי השיגור הנוכחי בוצע מכלי שיט זה. משום כך, זיהוי הפלטפורמה נותר בלתי מאומת על פי הנוסח הצפון-קוריאני הרשמי. הסיבה לחוסר היכולת לאמת פשוטה: מיקום הצילום בסרטון השיגור המקורי, פרטי הזיהוי של כלי השיט והבסיס להערכת הפלטפורמה של המטות המשולבים לא הוצגו במקורות הגלויים.