הגסת' הציג את יוזמת "נאט"ו 3.0" בפני שר ההגנה הבריטי וקרא להגנה בהובלה אירופית
וושינגטון
הגסת' נועד בפנטגון עם שר ההגנה הבריטי
מזכיר המלחמה של ארה"ב, פיט הגסת', אירח ב-15 באוקטובר (שעון מקומי) בפנטגון את שר ההגנה הבריטי, ווס סטריטינג, לפגישה בילטרלית. לפי מחלקת המלחמה, ביקורו של סטריטינג בוושינגטון היה הראשון מאז נכנס לתפקידו ביולי השנה. במהלך הפגישה הבהיר הגסת' כי הברית בין שתי המדינות אינה נשענת על נוסטלגיה. הוא ציין כי הידידות והשותפות שחולקות שתי המדינות עוסקות ב"שותפות מתמשכת שחייבת לפעול באופן אקטיבי בעולם מסוכן, בעולם דינמי".
היוזמה שהעלה הגסת' במפגש זה היא 'נאט"ו 3.0'. מחלקת המלחמה הגדירה מושג זה כאיזון אסטרטגי מחדש של ברית האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו). מדובר ביוזמה שלפיה מדינות אירופה ייטלו על עצמן את האחריות העיקרית להגנתן הקונבנציונלית, מה שיאפשר לארצות הברית לצמצם את נוכחות כוחותיה ביבשת אירופה ולהעביר את מוקד תשומת הלב לאזורים אחרים, כגון האוקיינוס השקט. אין מדובר בכך שצבא ארה"ב ייסוג מאירופה לחלוטין. ליבת היוזמה היא חלוקה מחודשת של התפקידים, שבה אירופה תוביל את ההגנה הקונבנציונלית של עצמה, והציר הצבאי האמריקאי יפנה לאזורים אחרים.
הגסת' אמר כי היה מעודד מאוד לחזות בהתגייסותה של נאט"ו תחת הנהגתו של הנשיא טראמפ, והוסיף כי הוא מעריך מאוד את התחייבותה הצופנת פני עתיד של בריטניה לפעול בדיוק כך. שון פרנל, הממונה על יחסי הציבור במחלקת המלחמה, חשף באותו יום כי שני השרים דנו בצורך במנהיגות אירופית גדולה יותר בנאט"ו, ובפרט בריטית, ובדחיפות שבהגדלת תקציבי ההגנה מצד בעלות הברית. דבריו של השר עצמו והסבריו הפומביים של דובר המחלקה מצביעים על אותו כיוון.
יוזמה לייצור נשק ותחמושת בשיתוף פעולה עם מדינות שותפות
השר הגסת' קשר את סוגיית שיקום הצבא למאמצים משותפים עם בעלות הברית. בהתייחסו למה שמכונה בארצות הברית "ארסנל החירות" (arsenal of freedom), הוא אמר כי ייצור מקומי, תעשייה וקווי ייצור ייבנו במהירות ובקנה מידה רחב בתוך ארה"ב ויוקמו במשותף עם מדינות שותפות. הוא הוסיף כי ביטחון בשרשראות האספקה הוא גורם מכריע, והעריך כי בריטניה נרתמת במרץ למאמץ זה. התבטאות זו העלתה לא רק את גודל תקציב ההגנה, אלא גם את הבסיס התעשייתי המייצר בפועל נשק ותחמושת, לכדי משימה משותפת של הברית כולה.
השר סטריטינג השיב כי גם בריטניה מציבה את התעצמותה הצבאית בראש סדר העדיפויות. הוא ציין כי בריטניה ממשיכה בהגדלת תקציב ההגנה בהיקף הגדול ביותר מאז תום המלחמה הקרה. עם זאת, הוא הדגיש כי אין מדובר רק בגודל התקציב. סטריטינג אמר: "אין זה עניין רק של להשקיע יותר, אלא להשקיע במקומות הנכונים, לפרוץ את גבולות החדשנות הביטחונית ולהמיר את החדשנות הזו ליכולות מבצעיות במהירות רבה בהרבה". הוא הוסיף כי על בריטניה לחזק את הבסיס התעשייתי-ביטחוני שלה ולהאיץ את קצב הפיכת החדשנות לכוח צבאי.
שני השרים ציינו כי לאחר הגדלת תקציבי ההגנה, האתגרים המרכזיים הם מהירות המרת הכסף ליכולת לחימה ממשית והבסיס התעשייתי. דבריו של הגסת' על שרשראות האספקה ודבריו של סטריטינג על חדשנות מכוונים לאותו יעד. מה ששני השרים הציגו היה כיוון. לא פורסמו מסמך משותף, הודעה מוסכמת או לוח זמנים מוגדר.
בריטניה הסכימה כי על אירופה להיות עצמאית יותר
השר סטריטינג הסכים גם כי על המדינות האירופיות החברות בנאט"ו להיות עצמאיות יותר בתחום ההגנה. באומרו כי "בריטניה מתגייסת, ומוכנה להתגייס", הביע תודה לנשיא טראמפ על שדחף את אירופה להתייחס ברצינות רבה יותר להגנה על יבשתה ועל האינטרסים שלה. הייתה זו תגובה שנוסחה כקבלת התפקיד האירופי המורחב שדרשה ארה"ב כבחירה עצמאית של בריטניה.
הוא הדגיש גם את חשיבות הברית בין ארה"ב לבריטניה. סטריטינג ציין כי בשלב זה עדיין לא ברור האם חירות או עריצות יגדירו את המאה ה-21. הוא המשיך: "מה שברור הוא שבריטניה ואמריקה לא יעמדו מן הצד במאבק הזה, והן נחושות להביא לניצחון החירות". משפט זה הרחיב את תפקיד הברית מעבר לדיוני חלוקת נטל ההגנה לעבר נחישות משותפת בנוגע לכיוונו של הסדר הבינלאומי.
השר הגסת' הביע תודה גם על התקשורת מצד סטריטינג בנוגע לאיומים האחרונים שכוונו נגד כוחות ארה"ב בבריטניה. מחלקת המלחמה הזכירה מזימת טרור ותקרית ביטחונית שנחשדו כנתמכות על ידי איראן, אשר התרחשו בחודש שעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי פיירפורד (RAF Fairford). בעקבות אותה תקרית הסיג צבא ארה"ב את מפציציו והחזירם לארצות הברית. מאחר שנושא זה עלה בפגישה, ביטחונם של כוחות ארה"ב המוצבים על אדמת בריטניה נקשר אף הוא לדיוני הברית. עם זאת, מחלקת המלחמה לא מסרה פרטים נוספים על מהלך החקירה או על צעדי ההמשך שננקטו בעקבות התקרית.
אירופה תוביל את ההגנה הקונבנציונלית בעוד ארה"ב תתמקד באוקיינוס השקט
נאט"ו 3.0 אינה נוסח אמנה. המושג שהוסבר בדיווח זה על ידי מחלקת המלחמה מתווה כיוון לחלוקת התפקידים בתוך הברית. התרחיש הוא שאירופה תוביל את ההגנה הקונבנציונלית באזורה, ואילו ארצות הברית תצמצם את היקף כוחותיה באירופה ותעביר את המוקד הצבאי לאזורים אחרים כגון האוקיינוס השקט. כדי שמושג זה יוביל לתנועות כוחות בפועל, עליו להיתמך בתוכניות הגנה לאומיות, תקציבים והחלטות ברמת נאט"ו כולה. בדיווח זה אין מספרים קונקרטיים לגבי צמצום הכוחות או לוחות זמנים. יש להבהיר כי מדובר בהתוויית כיוון ללא מספרים או תאריכים.
עם זאת, אין מדובר ברטוריקה ריקה בלבד. מזכיר המלחמה הסביר מושג זה ישירות במהלך פגישה רשמית עם שר הגנה של בעלת ברית, וההממונה על יחסי הציבור במחלקת המלחמה הדגיש מחדש בפרסום פומבי באותו יום את הצורך בהרחבת המנהיגות האירופית והבריטית ובהגדלה נוספת של תקציבי ההגנה. כיוון שדברי השר והסבריה הפומביים של המחלקה פורסמו במקביל, נראה כי נאט"ו 3.0 מתבססת כהגדרה הרשמית לחלוקת התפקידים המחודשת שארצות הברית דורשת מבעלות בריתה. המבחן האמיתי יתקיים כאשר מדינות אירופה, ובכללן בריטניה, ישיבו בתוכניות הגנה מעשיות ובלוחות זמנים להגדלת התקציבים.
העובדה שהאוקיינוס השקט צוין מפורשות כאזור שאליו יופנה המוקד האמריקאי מהווה אף היא נקודת מפתח בדיווח זה. ההיגיון גורס כי אם אירופה תיקח על עצמה את הגנתה הקונבנציונלית, ארה"ב תוכל להפנות משאבים להרתעה באזורים אחרים בהתאם להקלת הנטל. היוזמה אינה מוצגת כפירוק הברית או כנטישה אמריקאית של ההגנה על אירופה, אלא כסידור מחדש של סדרי העדיפויות ביחס להקצאת משאבים צבאיים מוגבלים לאזורים השונים. הבחנה זו מהווה את נקודת המוצא לפרשנות של נאט"ו 3.0.
קוריאה הדרומית לא הוזכרה ישירות, אך קשורה למיקוד באוקיינוס השקט
קוריאה הדרומית לא הוזכרה ישירות בפגישה זו או בהודעה. עם זאת, האמירה שלפיה המוקד הצבאי של ארה"ב עובר לאוקיינוס השקט אינה בלתי רלוונטית לקוריאה הדרומית השוכנת באזור האינדו-פסיפי. ככל שבעלות הברית באירופה ייקחו על עצמן יותר את הגנת אזורן, מרחב התמרון המבצעי של ארה"ב כלפי אסיה עשוי להתרחב. לעומת זאת, אם תקציבי ההגנה והבסיס התעשייתי של מדינות אירופה לא יעמדו בקצב בפועל, ייתכן שתוכנית ההקצאה מחדש של ארה"ב תתעכב. מה שהוצג הוא כיוון בלבד. לא הוזכרו בדיווח זה כוחות ארה"ב בקוריאה או כוחות בחצי האי הקוריאני.