משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות SDN על רשת הצללים הפיננסית של איראן; כולל בנק IDB העיראקי, שני בנקים זרים ומתווך נפט מדובאי
לא מדובר בכתב אישום מטעם משרד המשפטים, אלא בהגדרה ברשימת ה-SDN. בעקבות ההגדרה, נכסים הנמצאים בארה"ב או המנוהלים על ידי אזרחים אמריקאים מוקפאים, ועסקאות עם גורמים אמריקאים נאסרות באופן עקרוני. ישויות המוחזקות ב-50% או יותר על ידי גורם שהוגדר נחסמות אף הן באופן אוטומטי. הליך זה שונה מהתדיינות משפטית בבית משפט על אישומים פליליים.
משרד האוצר הודיע על כך בחשבונו הרשמי: https://x.com/USTreasury/status/2110805296662614448
דברי השר בסנט
שר האוצר סקוט בסנט אמר כי "חבל החנק הכלכלי סביב איראן מתהדק, ובעלות בריתה כביכול לא יוכלו להציל אותה", והוסיף כי "משרד האוצר לא יעצור עד שקופות המשטר האיראני יתרוקנו וכל צינור חמצן פיננסי שנותר להחזקת מכונת המלחמה שלו ייחתך". הוא פרסם את אותו המשפט גם בחשבונו האישי. https://x.com/SecScottBessent/status/2110805394012405972
מי הוגדר בסנקציות
בנק IDB העיראקי. מדובר ב'בנק הבינלאומי לפיתוח, השקעות ומימון' (IDB) של עיראק. משרד האוצר ציין כי IDB הוא בנק שהוקם על ידי חברות איראניות במטרה להזרים דולרים לכלכלת איראן, ניצל לרעה את מכרז הדולרים העיראקי שכבר בוטל, ומקושר לגופי ממשל איראניים ולמיליציות פרו-איראניות בעיראק. לפי הסבר משרד האוצר, בנק מלי האיראני, שנסגר בעקבות סנקציות אמריקאיות, העביר הון ל-IDB, ו-IDB מעביר מדי חודש רווחים בדולרים לאיראן. ההנהלה הנוכחית קיבלה את הבעלות מאיש כספים בעל אזרחות כפולה איראנית-עיראקית הפועל עבור כוח קודס של משמרות המהפכה.
שני בנקים איראניים "בחו"ל" (Offshore). 'בנק ג'זירה הבינלאומי' המסונף לבנק מלת ו'התאגיד הבינלאומי צ'באהאר בחו"ל' המסונף לבנק שהר. משרד האוצר ציין כי בנקים אלה פועלים במטבע חוץ באזורי סחר חופשי באישור הבנק המרכזי של איראן והמועצה העליונה לביטחון לאומי, ומסייעים בעקיפת סנקציות.
רג'בי, "נאמן" הנפט בדובאי. משרד האוצר הסביר כי סייד רוחאללה רג'בי, אזרח איראני, הוא חתנו של מנהיג 'חזית פאידארי' הקיצונית, מתגורר בדובאי, ומשמש מתווך מפתח שעליו נשען המשטר האיראני לצורך מכירת נפט גולמי וגביית התמורה. לפני המצור האמריקאי על הנפט האיראני, הוא הוביל מדי חודש מיליוני חביות לחו"ל מטעם חברת הנפט הלאומית האיראנית (NIOC) וחברת הבת שלה NICO. שתי חברות איראניות שבניהולו הוגדרו אף הן בסנקציות.
מפעילי רשת הצללים הפיננסית, כולל Elitesphere מהונג קונג. שבעה עובדי מטבע חוץ בחברת FSAQ המסונפת לבנק שהר, חברת 'Elitesphere Trading' מהונג קונג ששימשה את FSAQ להעברת כספים, ומספר חלפנויות כספים איראניות ובעליהן נכללו בהגדרות. משרד האוצר מסר כי גורמים אלה ביצעו עסקאות דרך רשת 'רהבר' תוך שימוש בחברות קש שהוקמו בהונג קונג ובאיחוד האמירויות.
כיצד נע הכסף — הנתיב שחשף משרד האוצר
מה שבולט בהודעה זו הוא פירוט נתיבי הכספים באופן קונקרטי. על פי משרד האוצר, הרשת של רג'בי העבירה את כספי מכירת הנפט הגולמי דרך הונג קונג לאיחוד האמירויות ולטורקיה, המירה אותם לזהב ולמזומן, ולאחר מכן הבריחה אותם בטיסות מהאן אייר לאיראן ולשלוחותיה ברחבי העולם. זהו המידע שפירט משרד האוצר כבסיס להטלת הסנקציות.
מחלקת המדינה — הגדרה במקביל של BICSA הקובני
באותו היום, מחלקת המדינה הגדירה בסנקציות את 'הבנק הבינלאומי למסחר' של קובה (BICSA) בהתאם לצו נשיאותי 14404, בעילה של פעילות במגזר הפיננסי של כלכלת קובה. משרד האוצר ציין כי BICSA סיפק שירותים לפחות מאז שנת 2022 לבנק קרפארין האיראני, הנתון בעצמו לסנקציות. מזכיר המדינה מרקו רוביו ציין בחשבונו כי קובה שימשה "מוצב קדמי" עבור כוחות עוינים כולל איראן, וכי בשל כך הוטלו סנקציות על BICSA. https://x.com/SecRubio/status/2110783383089418457
אזהרה למוסדות פיננסיים באותו היום
הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים במשרד האוצר (FinCEN) פרסמה אף היא באותו יום אזהרה הקוראת למוסדות פיננסיים לדווח על פעילות חשודה (SAR), בטענה כי המשטר האיראני עלול לנצל לרעה רשתות צדקה דתיות, לרבות תרומות דתיות (ח'ומס). מדובר ב"אזהרה", הנבדלת מעצם ההגדרה בסנקציות. https://x.com/USTreasury/status/2110789567075024923
מדוע דווקא עכשיו
'מבצע מנודה כלכלי' הוא מבצע שהשר בסנט השיק ב-24 באוגוסט, בכינוי "יום ה-D הכלכלי". משרד האוצר הסביר כי איראן, הנתונה תחת סנקציות מקיפות, נשענת על רשת צללים פיננסית המשתרעת על פני מספר מדינות, והצעד הנוכחי כוון נגד המבנה המרכזי שלה. בנוסף, חודדה האזהרה בדבר סנקציות משניות, לפיה מוסדות פיננסיים זרים שיבצעו "עסקאות משמעותיות" עם גורמים שהוגדרו ברשימה עלולים לעמוד בפני חסימת חשבונות הקורספונדנט שלהם בארצות הברית.
רקע מורחב ממחקר חדש — רשימה מפורטת של הגורמים שהוגדרו וההשלכות המשפטיות של הסנקציות
בהודעה לעיתונות של משרד האוצר, מבנה ההגדרות מפורט כדלקמן. שבעת עובדי מטבע החוץ של Farab Sorough Qeshm Company (FSAQ), שסומנו כמפעילי מימון צללים, הם: Zhila Mohammadi, Milad Katebi, Amir Sabeti, Nazanin Borji, Fatemeh Vasighi Meraji, Azadeh Abdolalipur ו-Farzad Allahyar. משרד האוצר החיל על כל אחד מהם את צו נשיאותי 13902 בטענה שפעלו או התחזו כמי שפועלים, במישרין או בעקיפין, עבור FSAQ או מטעמה. חברת Elitesphere Trading Co., Limited מהונג קונג, שהוגדרה לצידם, צוינה כחברה ששימשה את FSAQ להעברת כספים באמצעות מתווכים וחברות קש של רשת רהבר. הכללת שמות של אנשים פרטיים ברשימה אינה מהווה כתב אישום פלילי או הרשעה.
משרד האוצר אף הבחין בין סדרי הגודל הכספיים של רשתות החלפנות. Najafzadeh Exchange צוינה כמי שביצעה עסקאות בהיקף של מאות מיליוני דולרים עבור מוסדות פיננסיים איראניים הקשורים לבנק מלת ולחברת הרהבר שלו, Tejarat Sarir Afrooz Kish. לעומת זאת, Jalali Exchange צוינה כמי שסייעה בסליקת תשלומים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים עבור רשת הצללים הפיננסית של איראן וגורמי רהבר הנתונים לסנקציות. הקשר של Hosseini Parsa Exchange הוסבר בכך שחברת Bavi General Trading, שכבר הוגדרה בעבר, השתמשה במסמכים רשמיים ובנייר מכתבים רשמי של חלפנות זו לצורך פעילותה. החלוקה בין "מאות מיליוני דולרים" ל"עשרות מיליוני דולרים" מעידה על כך שמשרד האוצר הבדיל בין תפקידיה של כל רשת, ואין פירושה כי סכומים אלה הוכחו בבית משפט כרווחי פשיעה.
בטקסט המקורי קיים קישור נוסף בנוגע להגדרתו של רג'בי. משרד האוצר ציין כי רג'בי, המתגורר בדובאי, פעל בשיתוף פעולה עם Seyed Naiemaei Badroddin Moosavi, איש כספים של חיזבאללה ומסייע של כוח קודס במשמרות המהפכה, אשר הוגדר בסנקציות ב-15 באפריל 2026. כמו כן, צוין מידע עסקי שלפיו חברת Farzanegan Energy Pars Company שבניהול רג'בי מפתחת כיום את מתקן זיקוק קונדנסט הגז Farzanegan במחוז בושהר שבאיראן. לפיכך, הגדרה זו בנויה כך שהיא כוללת לא רק את מתווך הנפט כאדם פרטי, אלא מאגדת יחד חברת זיקוק וחברת סחר, תוך ביסוס הסנקציות על קשרי בעלות ושליטה.
פרטי הניסוח בנוגע להשפעות הסנקציות אומתו אף הם. משרד האוצר ציין כי לא רק נכסיו של אדם שהוגדר הנמצאים בארה"ב, אלא גם נכסים המוחזקים או מנוהלים בידי אזרחים אמריקאים, כפופים לחסימה ויש לדווח עליהם ל-OFAC. אם מוסד פיננסי זר מבצע או מקל ביודעין (knowingly) על עסקה משמעותית עבור גורם שהוגדר, פתיחת חשבון קורספונדנט או חשבון סליקה (payable-through account) בארה"ב עלולה להיאסר, או שיוטלו עליה תנאים מחמירים. הפרות עלולות לגרור ענישה אזרחית ופלילית, ו-OFAC ציין כי בסמכותו להטיל קנסות כספיים אזרחיים על בסיס אחריות קפידה, ללא תלות בשאלה אם מדובר באזרח אמריקאי. בהודעה אף נכלל משפט הקובע כי מי שיספק מידע על עקיפת סנקציות לתוכנית חושפי השחיתויות של FinCEN עשוי להיות זכאי לתגמול כספי אם המידע יוביל לפעולת אכיפה מוצלחת שתניב עיצומים כספיים העולים על מיליון דולר. נתון זה ממחיש כי ההגדרה אינה רק פרסום רשימה, אלא מנגנון המשנה באופן ישיר את תקני בדיקת הנאותות לעסקאות במוסדות פיננסיים במדינות שלישיות.
תהליך הרחבת תחולתו של צו נשיאותי 13902 מאומת אף הוא ברישומים הרשמיים של OFAC. ב-8 באוקטובר 2020 הגדיר משרד האוצר את המגזר הפיננסי של איראן ככפוף לצו נשיאותי זה והטיל סנקציות על 18 בנקים מרכזיים. לאחר מכן, ב-11 באוקטובר 2024, נקבע כי גם מגזרי הנפט והפטרוכימיה כפופים לו. זהו הרקע המוסדי המאפשר להגדרות של אוקטובר 2026 להישען בו-זמנית על המגזר הפיננסי ומגזר הנפט. שיוכו של כל גורם שהוגדר למגזר המתאים מופיע כפי שפורט לגביו בהודעה לעיתונות של משרד האוצר.
התפתחויות רשמיות נוספות שאומתו — נורות אדומות ונוסח הדיווח באזהרת FinCEN
השוואה לטקסט המקורי של אזהרת FinCEN שפורסמה באותו יום (sb0661) מאשרת כי האזהרה אינה רק הפניית תשומת לב גרידא, אלא מסמך המגדיר במפורש אפילו את אופן מילוי הדיווח על פעילות חשודה (SAR) בידי מוסדות פיננסיים. מספר האזהרה הוא FIN-2026-Alert008. FinCEN ציינה כי המשטר האיראני עלול לנצל לרעה רשתות צדקה דתיות, לרבות תרומות דתיות מסוג ח'ומס, כדי להעביר כספים לאיראן או לגורמים הקשורים אליה, ואף ציינה את האפשרות לשימוש בצינורות העברה לא רשמיים כגון חַוואלָה ובלדרי מזומנים. בין הדגלים האדומים (נורות האזהרה) שהוצגו: ארגונים האוספים תרומות בלבד מבלי לספק בפועל שירותי צדקה; דפוס שבו תרומות גדולות ממקור לא ברור נכנסות בתוך פרק זמן קצר ולאחר מכן סכומים גדולים מועברים לארגון צדקה אחר; התנהגות המנסה להתחמק מחובות דיווח ותיעוד; ודפוס שבו לקוח שקיבל כסף מארגון צדקה שקשריו העסקיים אינם ברורים מושך אותו מיד במזומן או מעבירו הלאה לצד שלישי. FinCEN ביקשה מהמוסדות הפיננסיים להזין את המונח FIN-2026-IRANCHARITYABUSE בשדה 2 של טופס ה-SAR ובחלק התיאורי של הדיווח.
במקביל, FinCEN הציבה גבולות ברורים. באזהרה הובהר כי נורה אדומה בודדת אינה מבססת כשלעצמה עסקת חשד, כי ארגוני צדקה לגיטימיים חייבים להמשיך ליהנות מגישה לשירותים פיננסיים דרך ערוצים שקופים, וכי על בנקים להחיל נהלי בדיקת נאותות מבוססי סיכון (CDD) כלפי לקוחות מתחום הצדקה והמלכ"רים. לפיכך, אזהרה זו אינה מכריזה על כלל ארגוני הצדקה הקשורים לאיראן כגורמים האסורים במסחר. להגדרה (SDN) ולאזהרה ישנן השלכות משפטיות שונות. הגדרה גורמת ישירות לחסימת נכסים ולאיסור עסקאות, בעוד שאזהרה היא הנחיה מנהלית למוסדות פיננסיים להגביר את הניטור והדיווח.
ההשלכות לגבי קוריאה הדרומית
בהודעה זו לא הוזכרו מוסדות או אנשים פרטיים מקוריאה הדרומית. עם זאת, מאחר שהוראות הסנקציות המשניות חלות על כלל המוסדות הפיננסיים הזרים, עשוי להתעורר צורך אצל בנקים מקומיים לבחון מחדש עסקאות הקשורות להונג קונג, איחוד האמירויות וטורקיה. מדובר בעיקרון כללי ולא בהשפעה מאומתת.
השלבים הבאים
גורמים שהוגדרו רשאים להגיש עתירה ל-OFAC בבקשה להסרתם מהרשימה. משרד האוצר ציין כי "מטרתן הסופית של הסנקציות אינה ענישה אלא שינוי התנהגות". האופן שבו תגיב ממשלת עיראק להגדרת בנק IDB הוא נקודת המפתח הבאה למעקב.
מקורות - הודעה לעיתונות של משרד האוצר האמריקאי (10/15): https://home.treasury.gov/news/press-releases/sb0660 - X: שתי הודעות מטעם @USTreasury, וכן @SecScottBessent, @SecRubio - רישום OFAC במשרד האוצר האמריקאי מיום 2020-10-08 בדבר הגדרת המגזר הפיננסי באיראן וסנקציות על בנקים: https://ofac.treasury.gov/recent-actions/20201008 - רישום OFAC במשרד האוצר האמריקאי מיום 2024-10-11 בדבר הגדרת מגזרי הנפט והפטרוכימיה: https://ofac.treasury.gov/recent-actions/20241011 - הנחיה רשמית של OFAC לכלל ה-50%: https://ofac.treasury.gov/system/files/126/licensing_guidance.pdf - הודעה לעיתונות של FinCEN במשרד האוצר האמריקאי sb0661 (2026-10-15, FIN-2026-Alert008): https://home.treasury.gov/news/press-releases/sb0661